דיון והכרעה
46. בפתח הדברים אציין כי בשל הניסוח הלקוי של ההסכם וההתרשמות כי אפשר שהצדדים סטו ממנו, ומאחר שאף צד לא הציג גרסה קוהרנטית ומהימנה לגבי האופן בו התנהלו הצדדים בזמן אמת בעת שחישבו את שכרו של טנר במהלך שנות עבודתו, סברתי שעיון בנתונים החשבונאים והשוואתם לשכר יוכל לסייע בהבנת אומד דעתם של הצדדים ואולי אם לאפשר הבאתם להסכמות. משהדבר לא הסתייע, בהתאם להחלטת כב' בית הדין הארצי אין מנוס מלקבוע מהכרעה שיפוטית לעניין סוגיית זכאות טנר לעמלות לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים בהסתמך על לשון ההסכם, על כל הבעייתנות הכרוכה בכך.
47. יובהר כבר עתה כי לעניין הלקוחות הקולקטיביים, עוד בטרם פתיחת ההליך דנן הושגה בין הצדדים הסכמה עקרונית בדבר חלוקת הלקוחות בהתאם לזיקה של כל אחד מהצדדים ללקוח. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה זמנית בישיבת בית הדין מיום 31.8.2016.
48. הסכמה זו, בדבר חלוקת הקולקטיבים שלא לפי הוראות ההסכם, משליכה אף על זכאותו של טנר לעמלות ביחס ללקוחות הקולקטיביים לאחר סיום יחסי העבודה והדברים הינם בבחינת כלים שלובים. הדברים עולים אף מתמלול השיחה מיום 27.6.2016 שצורף כנספח כא' לתצהיר טנר, אשר לשונו:
"מרב אזולאי: ואז, אה...זאת אומרת מה שיהיה רשום שאנחנו מחזירים את הקולקטיבים ובזה...אה...
עודד רחלי: אין לך דרישות עתידיות.
שי טנר : נכון, אם זה אצלי, אז מה אני אדרוש? סיכמנו מי הולך לאן וזה סיימנו את העתיד."
...
שי טנר: ...גם את העתיד, במקום שנשב אחר כך ונתחשבן ונתחלק, אז אמרתי בוא, בקולקטיביים זה הכי קל, קל לכמת, קל לראות מי הם וקל להתחלק בהם. במקום שגם הם יהין בתוך העיסה והברברייה אז אפשר כבר להתחיל...כל אחד פה נושם לרווחה עם מה שיש ונמשיך"
49. אשר ללקוחות הפרטיים ניטשת מחלוקת בין הצדדים בדבר זכאותו של טנר לעמלות לאחר סיום העסקתו.
50. שאלת זכאות עובד לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה היא שאלה חוזית פרשנית, כפי שעולה מפסיקת כב' בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 50359-02-16 גלית צור נ' קמיל טרשנסקי שירותי נדל"ן (6.11.2017), אשר קבע:
"ודוק, איננו שוללים באופן עקרוני כי עובד יהא זכאי לקבל עמלות לאחר סיום העסקתו בגין עבודה שבצע במלואה טרם סיום עבודתו, ואשר התמורה בעדן נתקבלה אצל המעסיק לאחר סיום עבודתו. שאלת זכאות זו צריכה להיות מוכרעת על פי דיני החוזים וההסכמות החוזיות בין הצדדים, הנלמדות ממכלול נסיבות העניין, הסכמים כתובים, ככל שקיימים, חילופי דברים, התנהגות, נוהג במקום העבודה ועוד. בהתאם לכך, ייתכנו מקרים בהם בהתאם לפרשנות החוזה תעמוד זכות מעין זו לעובד והכל בהתאם לתוכנה של ההסכמה החוזית (ראו: עע (ארצי) 530/09 סינטק מדיה בע"מ נ' אלדד סיידה [פורסם בנבו] (14.9.11, פיסקה 36) לצד זאת ייתכנו מקרים בהם בחינת אומד דעת הצדדים תביא לתוצאה שונה (ראו: ע"ע 10668-09-16 מורגנבסר –תדיראן [פורסם בנבו]). בהעדר כללים גורפים בעניין זה, הרי שכל מקרה יוכרע בהתאם לאומד דעת הצדדים בהתאם לנסיבות העניין.