14. לאחר שהתקיימו שתי ישיבות הוכחות בתיק, מתוך ניסיון לקדם אפשרות של פשרה הציע בית הדין לצדדים להגיע להסכמות בדבר המצאת הדו"חות הרלונטיים לצורך בירור המחלוקת המהותית שבין הצדדים. בהקשר זה אציין כי בשעתו סברתי כי אפשר שעיון בדוחות ששימשו בסיס לחישוב השכר של טנר בתקופת ההעסקה יצביע על האופן שבו הצדדים פירשו ויישמו בפועל את הוראות ההסכם שנחתם ביניהם. למרבה הצער, נסיון זה לא צלח, לנוכח השגות שהוגשו לפני כב' בית הדין הארצי לעבודה, ולפיכך ביום 10.10.2019 ניתנה הכרעה בבקשה למתן חשבונות לגופה, על יסוד הנתונים החלקיים שבחרו הצדדים להביא בפני בית הדין, וזאת במסגרת של פסק דין חלקי.
15. משסברתי שלא התבקשו מפורשות מסמכים חשבונאים כלשהם לתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה, במסגרת פסק הדין החלקי לא נדרשתי לשאלת זכאותו של מר טנר לאחוזים מההכנסות / הרווחים לאחר סיום עבודתו במסגרת ההחלטה בבקשה למתן צו לחשבונות. בהקשר זה יצוין שבסעיפים 170-179 לתביעה שכנגד אמנם הועלו טענות בדבר זכאות של טנר לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה, ואולם כאמור לא היתה תלויה ועומדת בקשה ביחס למסמכים / חשבונות כלשהם עבור תקופה עתידית, ולפיכך סברתי כי ניתן לדחות את ההכרעה ביחס לתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה על מנת להקדים לה את הבירור וההכרעה ביחס לזכויות טנר בתקופת העבודה האחרונה, ולו על מנת שניתן יהיה להציע לצדדים מתווה לפשרה.
16. ביום 5.1.2020 הוגש ערעור לכב' בית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין החלקי.
17. במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין הארצי לעבודה הצדדים הגיעו להסכמה לפיה בשלב זה של ההליך, ועוד בטרם יוגשו סיכומים סופיים בתיק, בית הדין יכריע לעניין הזכות המהותית של טנר לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה, וכלשון פסק הדין מיום 3.12.2020:
1. בתום הדיון בערעור, הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:
''מטעמים פרקטיים וטרם שנתעמק בתיק ולאור השלב הדיוני המוקדם בו ניתן פסק הדין החלקי, אנו מציעים לצדדים להגיע לכלל הסכמה לפיה יתקבל ערעורו של המערער בכל הקשור לעמלות ביטוח מחלה לשנים 2015-2016 ולעלויותיהן (ככל שקיימות) וידחה בכל הקשור לשנים שקדמו לכך. במקביל, משבית הדין האזורי לא התיחס לסוגיית הזכאות לעתיד, יוחזר הנושא להכרעת בית הדין האזורי בשים לב לכלל נסיבות העניין לרבות הסכמת הצדדים בפתח הדיון לפיה לא התקיימו ביניהם יחסי שותפות אלא יחסי עבודה בלבד''.