דיון והכרעה
46. בפתח הדברים אציין כי בשל הניסוח הלקוי של ההסכם וההתרשמות כי אפשר שהצדדים סטו ממנו, ומאחר שאף צד לא הציג גרסה קוהרנטית ומהימנה לגבי האופן בו התנהלו הצדדים בזמן אמת בעת שחישבו את שכרו של טנר במהלך שנות עבודתו, סברתי שעיון בנתונים החשבונאים והשוואתם לשכר יוכל לסייע בהבנת אומד דעתם של הצדדים ואולי אם לאפשר הבאתם להסכמות. משהדבר לא הסתייע, בהתאם להחלטת כב' בית הדין הארצי אין מנוס מלקבוע מהכרעה שיפוטית לעניין סוגיית זכאות טנר לעמלות לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים בהסתמך על לשון ההסכם, על כל הבעייתנות הכרוכה בכך.
47. יובהר כבר עתה כי לעניין הלקוחות הקולקטיביים, עוד בטרם פתיחת ההליך דנן הושגה בין הצדדים הסכמה עקרונית בדבר חלוקת הלקוחות בהתאם לזיקה של כל אחד מהצדדים ללקוח. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה זמנית בישיבת בית הדין מיום 31.8.2016.
48. הסכמה זו, בדבר חלוקת הקולקטיבים שלא לפי הוראות ההסכם, משליכה אף על זכאותו של טנר לעמלות ביחס ללקוחות הקולקטיביים לאחר סיום יחסי העבודה והדברים הינם בבחינת כלים שלובים. הדברים עולים אף מתמלול השיחה מיום 27.6.2016 שצורף כנספח כא' לתצהיר טנר, אשר לשונו:
"מרב אזולאי: ואז, אה...זאת אומרת מה שיהיה רשום שאנחנו מחזירים את הקולקטיבים ובזה...אה...
עודד רחלי: אין לך דרישות עתידיות.
שי טנר : נכון, אם זה אצלי, אז מה אני אדרוש? סיכמנו מי הולך לאן וזה סיימנו את העתיד."
...
שי טנר: ...גם את העתיד, במקום שנשב אחר כך ונתחשבן ונתחלק, אז אמרתי בוא, בקולקטיביים זה הכי קל, קל לכמת, קל לראות מי הם וקל להתחלק בהם. במקום שגם הם יהין בתוך העיסה והברברייה אז אפשר כבר להתחיל...כל אחד פה נושם לרווחה עם מה שיש ונמשיך"
49. אשר ללקוחות הפרטיים ניטשת מחלוקת בין הצדדים בדבר זכאותו של טנר לעמלות לאחר סיום העסקתו.
50. שאלת זכאות עובד לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה היא שאלה חוזית פרשנית, כפי שעולה מפסיקת כב' בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 50359-02-16 גלית צור נ' קמיל טרשנסקי שירותי נדל"ן (6.11.2017), אשר קבע:
"ודוק, איננו שוללים באופן עקרוני כי עובד יהא זכאי לקבל עמלות לאחר סיום העסקתו בגין עבודה שבצע במלואה טרם סיום עבודתו, ואשר התמורה בעדן נתקבלה אצל המעסיק לאחר סיום עבודתו. שאלת זכאות זו צריכה להיות מוכרעת על פי דיני החוזים וההסכמות החוזיות בין הצדדים, הנלמדות ממכלול נסיבות העניין, הסכמים כתובים, ככל שקיימים, חילופי דברים, התנהגות, נוהג במקום העבודה ועוד. בהתאם לכך, ייתכנו מקרים בהם בהתאם לפרשנות החוזה תעמוד זכות מעין זו לעובד והכל בהתאם לתוכנה של ההסכמה החוזית (ראו: עע (ארצי) 530/09 סינטק מדיה בע"מ נ' אלדד סיידה [פורסם בנבו] (14.9.11, פיסקה 36) לצד זאת ייתכנו מקרים בהם בחינת אומד דעת הצדדים תביא לתוצאה שונה (ראו: ע"ע 10668-09-16 מורגנבסר –תדיראן [פורסם בנבו]). בהעדר כללים גורפים בעניין זה, הרי שכל מקרה יוכרע בהתאם לאומד דעת הצדדים בהתאם לנסיבות העניין.
51. טנר מבסס את זכאותו לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה על הוראות ההסכם מיום 1.7.2009 (נספח ב' לתצהירו של מר רחלי).
52. אין לכחד שההסכם שביסוד המחלוקת שבין הצדדים אינו בהיר ולשונו סובלת פרשנויות שונות.
53. אשר לפרשות הסכם, קובע סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), שכותרתו "פירוש של חוזה", כפי שתוקן בשנת 2011, כך:
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
54. על פי לשונו של סעיף זה, יש לפרש חוזה בהתאם לכוונת הצדדים בעת כריתת החוזה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בלשון בה השתמשו הצדדים, ואם הלשון אינה ברורה, בהתאם לכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מן הנסיבות.
55. בהלכת אפרופים נקבע כי הדרך לאיתור אומד דעתם הסובייקטיבי של צדדים לחוזה היא באמצעות שיטה פרשנית חד-שלבית, הכוללת בחינה במקביל של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו, "תוך יצירת חזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה" (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006)). בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון שלאחר התיקון לחוק אושררה ככלל הלכת אפרופים, כפי שעוצבה וגובשה בפסיקה שבאה בעקבותיה, כרלוונטית ותקפה גם לנוסחו של סעיף 25(א) לאחר התיקון (דעת הרוב ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ (פורסם בנבו,26.2.2012); ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג'י (פורסם בנבו, 11.5.2014), ע"ע (ארצי) 9939-09-15 מיכאל גמליאל נ' טטיאנה גרינברג (פורסם בנבו, 24.1.2017); ע"ע (ארצי) 12315-04-17 רועי פרייבך נ' ריטליקס בע"מ (פורסם בנבו, 21.10.2018).
56. אם כן, הכלל הפרשני קובע לפיכך כי "חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית - ניתנת לסתירה - שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון. הכלל הפרשני ממשיך וקובע כי ככל שאין כל אפשרות לאתר את הכוונה הסובייקטיבית שעמדה בבסיס החוזה, רשאי בית המשפט לפנות לתכלית האובייקטיבית, דהיינו ל"מטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" (ראו הלכת אפרופים, וכן בעניין סהר). תכלית אובייקטיבית זו "אמורה לשקף אומד דעת של צדדים הפועלים על פי אמות מידה של סבירות, היגיון ותום לב, ותוך התחשבות בהוראות הדין הכללי ובתכליתו של משפט העבודה" (ראו בעניין גמליאל).
57. מעיון בהוראות ההסכם עולה שההסכם צפה אפשרות של פירוק המיזם המשותף. ובעניין זה נקבע בסעיף 15 להסכם כדלקמן:
"עם הפסקת ההתקשרות תבוצע חלוקת העסקים המבוטחים במיזם המשותף בהתאם לשייכותם (כנען מזה, טנר מזה, בהתאם לרשימת הלקוחות החדשים). לגבי כל העסקאות המשותפות שהחלו ממועד החתימה על ההסכם ועד מועד הפסקת ההתקשרות תמשיך כנען לשלם לטנר עמלות בהתאם לחלקו במיזם. " (ההדגשה אינה במקור א.ד.)
58. הרישא של סעיף 15 דלעיל עוסקת בחלוקת העסקים המבוטחים במיזם עם הפסקת ההתקשרות. מעיון בהסכם עולה כי בכל הנוגע ללקוחות המיזם למעשה לא נוצרה שותפות מוחלטת בין הצדדים. במקומות שונים בהסכם יש התיחסות לסוגי לקוחות ש"שייכים" למי מהצדדים להסכם תוך ביצוע הבחנה בין לקוחות חדשים לבין לקוחות ישנים. בהתאם הסכימו הצדדים על חלוקת העסקים, עם סיום ההתקשרות, לפי "שייכותם" של הלקוחות.
59. בהסכם אף נקבע מנגנון של רישום ודיווח על "לקוחות חדשים" תוך יצירת אבחנה בין כלל הלקוחות לבין לקוחות "משוייכים" לטנר:
...
60. לגבי "לקוחות חדשים" שיגויסו למיזם המשותף לאחר הקמתו נקבע כדלקמן:
61. מן האמור עולה כי הרשימה של "לקוחות חדשים" כוללת לקוחות שצורפו למיזם המשותף "כתוצאה מפעילותו של טנר ו/או מי מטעמו ומאמציו להבאת לקוחות אלה". עוד עולה שהצדדים נתנו דעתם והסכימו לכך שלגבי לקוחות חדשים, תנוהל מערכת רישום נפרדת, תוך שיצוין ליד לקוחות אלה שגויסו על ידי טנר. הצדדים נתנו דעתם והסכימו לכך שיתכנו נסיבות בהן "לקוחות חדשים" של המיזם יחשבו כלקוחות של טנר, ובסיום ההתקשרות הם יועברו אליו. ובעניין זה נקבע מנגנון של דיווח בזמן אמת, אשר בפועל לא בוצע.
62. אשר ל"עסקאות משותפות" של המיזם, מלשון סעיף 15 סיפא להסכם משתמע כי לטנר לא תהיה "בעלות" (ולו חלקית) על הלקוחות החדשים (למעט אלה שסווגו במפורש בזמן אמת כלקוחותיו), במובן זה שהוסכם כי הלקוחות לא יועברו לטיפולו בסיום ההתקשרות, אלא כי לאחר סיום ההתקשרות הוא ימשיך להיות זכאי לחלקו בעמלות בגין אותם לקוחות.
63. ודוק-סעיף 15 סייפא להסכם נוקט במונח "עסקאות משותפות", תחת נקיטה במונח "לקוחות חדשים" אשר צוין והוגדר בסעיף 13.6 להסכם, הנזכר בסעיף 15 רישא לעניין חלוקת העסקים.
64. אין לכחד כי כנען (וליתר דיוק מי מטעמה) היא זו אשר ניסחה את ההסכם, באמצעות בא כוחה דאז (פרוטוקול מיום 8.1.2018, עמ' 91, ש' 12). כנען, שלה הידע והמקצועיות, לא הבהירה סוגיה עקרונית זו, ובהתאם לסעיף 25 (ב1) לחוק החוזים, פרשנות חוזה תיעשה "לרעת המנסח".
65. עוד ניתן ללמוד מלשון ההסכם, כי הסכמה לשלם לטנר עמלה עבור תקופה העולה על תקופת ההעסקה, משתמעת אף מהוראות סעיף 13.2 להסכם מהן עולה הסכמת הצדדים לתשלום עמלה לטנר עבור עסקאות, בנסיבות המפורטות בסעיף, "לכל חיי העיסקה".
66. יצוין כי מטרת המיזם היתה הגדלה משמעותית של עסקי הבריאות בכנען על ידי טנר אשר לו ידע וניסיון בתחום הבריאות, וזאת, בין היתר, על ידי תיווך לקוחות למיזם שהיו לקוחות כנען בתחומים שונים שאינם בתחום הבריאות.
67. הדעת נותנת כי הצדדים סברו, בעת חתימת ההסכם, שבעת סיום ההתקשרות, לקוחות שהיו של טנר עוד קודם לחתימת ההסכם ולקוחות שגויסו על ידו יוותרו לקוחותיו, בעוד שלקוחות שהיו לקוחות כנען בתחום הבריאות עוד קודם לחתימת ההסכם יוותרו לקוחותיה, ולקוחות שהיו לקוחותיה של כנען שלא בתחום הבריאות קודם להקמת המיזם, אשר בחלקם לקוחות ותיקים של כנען (פרוטוקול מיום 8.1.2018, עמ' 73, ש' 23-24), ישארו לקוחות של כנען, אולם טנר יהא זכאי להמשך תשלום חלקו בעמלות בגין ביטוחי בריאות שרכשו.
68. יודגש שערה אני לכך שבין הצדדים התקיימו יחסי עבודה ופרשנותו של טנר משמעה תשלום עמלות בעבור תקופה לא מבוטלת לאחר סיום יחסי העבודה. עוד ערה אני לכך שהמשמעות הכלכלית של טענת טנר היא שלאחר סיום ההעסקה זכאותו לנתח בהכנסות תהא עדיפה על זכאותו בעת היותו עובד שכן בהתאם להסכם היה זכאי לקבלת שיעור של 25% מהכנסות ככל שיהיו, לאחר ניכוי עלות מעביד בגין העסקתו וכן ניכוי כל תשלומי החובה בגין העסקתו לרשויות. ברי כי תוצאה זו מוקשית בעייני וכי בהתחקות אחר אומד דעת הצדדים נודעת חשיבות להגיון המסחרי שביסוד העסקה ולמשמעויות המתלוות לפרשנות החוזה. אולם, מניסוח ההסכם ומהנימוקים דלעיל, הגעתי למסקנה שפרשנות המזכה את טנר בעמלות עתידיות היא המסקנה העדיפה באשר להתחקות אחר אומד דעת הצדדים בעת חתימת ההסכם.
69. בנוסף, אציין שהתרשמתי שציפייתה של כנען היתה כי בזכות הקמת המיזם המשותף עם טנר, הוא "יפתח, ירחיב ויבצע פריצת דרך" בתחום הבריאות. לא מן הנמנע שכנען סברה שהקמת מיזם בתחום הבריאות, אשר היה זניח עד אותה עת, על ידי טנר שהינו בעל ידע, מומחיות וקשרים בתחום, יוביל להשאת רווחיה והיא ראתה, באותה עת, את הפוטנציאל הגלום בהתקשרות עמו. ואכן, מבלי לדון בשאלת הרווחיות, אין מחלוקת שתחום הבריאות בכנען התרחב, לאחר הקמת המיזם וכי כנען מוסיפה ליהנות מעמלות בגין ביטוחי בריאות שנוצרו בתקופה שפעל המיזם המשותף.
70. אף אם בסופו של יום, ציפיותיה של כנען להשאת רווחיה בשל ההתקשרות עם טנר לא התממשו במלואן כטענתה, הרי שטעות בכדאיות העסקה, ככל שאכן היתה לשיטתה, אינה עילה לביטולה על פי דיני החוזים (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1977).
71. עוד יש להדגיש שעיון בסיכומי כנען מעלה שמלבד טענות כלליות בדבר כשלים בניסוח ההסכם, כנען לא העלתה כל טענה בדבר אומד דעת הצדדים בעת חתימת ההסכם, התומכת בפרשנות המנוגדת לפרשנותו של טנר ולא סיפקה כל הסבר מספק מצידה לכוונת הצדדים, בעת כריתת ההסכם, המתיישבת עם לשונו.
72. אשר לטענת כנען בדבר היות התנהלותם לאורך השנים מנותקת מהאמור בהסכם, יצוין שאכן הסכם העבודה המקורי בין הצדדים נחתם במועד קבלת התובע לעבודה בשנת 2009 בעוד שהתובע הועסק תקופת זמן ממושכת.
73. לא מן הנמנע שבמהלך התקופה השתנה האופן בו תפסו הצדדים את פוטנציאל הרווח וההפסד מהמיזם המשותף. כך למשל עולה שכנען הקימה מוקד שיווק טלפוני בתחום הבריאות, שבהקמתו הושקעו משאבים רבים ואף יתכן שיש ממש בטענות כנען לפיה טנר גייס מספר זניח של לקוחות ביחס לציפיותיה.
74. כך, מר רחלי הצהיר כי "הגידול במכירות בתחום הבריאות שנעשה בשנים שהועסק הנתבע בחברה היה מתוך לקוחות הסוכנות הקיימים, כמכירה נוספת או מכירה צולבת. הנתבע כמעט ולא גייס לקוחות למיזם, רוב מוחלט של הלקוחות היו מבוטחים בסוכנות בביטוחים אחרים, כך גם הנתבע לא הביא מעולם לקוח משמעותי ללא סיוע וגב החברה, למעט חברת דנאל וסלע, וגם הם הגיעו בזכות מוניטין החברה ושמה הטוב". (סעיף 12 לתצהירו של מר רחלי). עוד ציין בתצהירו כי "התובע גייס מספר לקוחות זניח 2-3 לקוחות בלבד ובפועל שימש בעיקר כגורם תפעולי ומנהל אופרטיבי של המיזם" (סעיף 21 לתצהירו של מר רחלי).
75. אין לפסול את האפשרות שכנען סברה, עוד במהלך תקופת ההעסקה, שאין ליישם את הוראות ההסכם, כעולה מתמלול שיחה מיום 20.6.2016 (נספח יט לתצהיר התובע), קרי, לאחר שהתגלעה מחלוקת בין הצדדים, בה ציינה גב' מירב אזולאי, אשר אין חולק שלא היתה שותפה למעמד חתימת ההסכם, כך: "לא יהיה חשבון, לפחות לא ב באלה אם כן יהיה צו בית משפט, לא יהיה חשבון שאומר שכל עוד הפוליסה הזאת קיימת יש כסף, זה לא סביר זה לא הגיוני זה גם, זה גם לא התמחיר שאיתו הלכנו ונתנו הנחות ו והפעלנו פה תפעול וזה גם לא היה דיבור לאורך כל הדרך, עכשיו אף אחד לא חשב על מנגנון היפרדות כי וואלה שטוב אז לא חושבים על זה..."
76. אולם, הגם שבחינה כוללת של התנהלות הצדדים מעלה כי טנר ויתר על זכויות מסוימות שהקנה לו ההסכם, לטעמי, בנסיבות העניין משעה שהצדדים לא מצאו להעלות על הכתב הסכמות חדשות בדבר זכאות התובע לעמלות לאחר סיום ההתקשרות, תחת אלה שפורטו בהסכם שבכתב, ומאחר שמהתנהלות הצדדים לא ניתן להגיע למסקנה בדבר שינוי ההסכם מיום 1.7.2009 בדרך של התנהגות ביחס לזכאות העתידית לעמלות, והצדדים אף לא הציגו כל גרסה ברורה בדבר הסכמה חדשה ביחס לעניין זה, אין מקום ליחס לטנר ויתור לעניין זכאותו לעמלות ביחס ללקוחות פרטיים, באשר לתקופה שלאחר סיום העסקתו.
77. זאת ועוד. הגם שהמנגנון של דיווח בזמן אמת של לקוחות חדשים שגויסו על ידי טנר לא יושם, אין אני סבורה שיש בכך כדי להשפיע על מסקנתי או ללמוד מכך על שינוי ההסכם. אין לפסול את האפשרות שטנר לא גייס מספר משמעותי של לקוחות מעבר ללקוחות שהיו לקוחות כנען בתחומים אחרים ערב הקמת המיזם, ויש להניח שבשל כך לא נערכה רשימה כפי שסוכם, לצורך הפרדה בין הלקוחות הקיימים ובין הלקוחות שגייס. אולם אין בהיעדר רישום של לקוחות חדשים שגויסו על ידו כדי להשפיע על זכאותו לעמלות מעסקאות משותפות עבור הלקוחות שנותרו לקוחותיה של כנען, לאחר סיום העסקתו.
סוף דבר
78. בשים לב לכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שעומדת לטנר זכות מהותית לעמלות לאחר סיום יחסי העבודה.
79. שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.
80. הצדדים יודיעו עד ליום 30.9.21 כיצד הם מבקשים להמשיך בבירור ההליך.
81. לעיוני ביום 1.10.21.
ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, (17 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.