פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר פיקטיביים:
52. התובע טען כי הנתבעת הנפיקה לו תלושי שכר פיקטיביים, שלא שיקפו נכונה את עבודתו. כך למשל, צבירת ימי החופשה בתלושי השכר אינה עולה בקנה אחד עם חוק הגנת השכר, תלושי השכר מלמדים על קיומה של קרן פנסיה בעוד לא היתה כזאת לטענתו, לפיכך לחיוב הנתבעים לשלם לו פיצוי בסך 15,000 ₪.
הנתבעת טענה כי תלושי השכר של התובע נערכו כדין בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 ושיקפו נכונה את מלוא התשלומים ששולמו לתובע וכי יש לדחות את התביעה ברכיב זה.
אנו מקבלים את תביעת התובע ברכיב זה וקובעים כי הנתבעת 1 הנפיקה לו תלושי שכר פיקטיביים, שלא שיקפו נכונה את שכרו ואת שעות עבודתו.
--- סוף עמוד 38 ---
53. כפי שפורט לעיל בהרחבה מצאנו כי תלושי השכר שהופקו ע"י הנתבעת 1 נערכו על מנת שיתאימו לתבנית נוחה עבור הנתבעת, ולא נערכו על בסיס ההסכמות המהותיות בין הצדדים. לא הוכח שסוכם עם התובע על רכיב בונוס. כל שהוכח היה שסוכם על משכורת חודשית עבור מסגרת עבודה בת 240 שעות. התלושים נערכו על מנת שיתאימו לתוצאה חודשית של שכר נטו כפי שסוכם עם התובע. כל הרכיבים שצוינו בתלוש – לא סוכמו עמו וקבענו שיש לראות בשכרו שכר כולל.
לפיכך, ומשיש בכך כדי הפרה של הוראות ס' 26א(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אנו מקבלים את תביעת התובע ברכיב זה ומחייבים את הנתבעת 1 לשלם לו פיצויים בסך כולל של 15,000 ₪.
הרמת מסך
54. התובע טען כי יש להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבעת 1 ולחייב את בעלי המניות, בהתאם לס' 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. וזאת לנוכח התנהלות הנתבעים בכל הקשור לנסיבות ותנאי העסקתו. התובע טען כי קיים ערבוב נכסים בין הנתבעות לבין עצמן ובינן לבין הנתבעים 4-5. שכן, הנתבעת 2 היא זאת ששילמה את שכרו של התובע שהועסק בנתבעת 1 דבר שמוכיח לטענתו כי הנתבעת 1 אינה פעילה והיא רק מנפיקה תלושי שכר לעובדים.
התובע טען כי הנתבעים המשיכו להעסיקו בעסקם בעודם יודעים כי אין ביכולתם לשלם לו את זכויותיו הסוציאליות, והראיה לכך היא אי העברת כספים שנוכו משכר התובע (חלק עובד) לקופת הגמל והעובדה שבמשך זמן רב אף לא נפתחה קרן כזו. כמו כן, טען התובע כי שני הפרויקטים האחרונים בהם עבד היו פרויקטים שביצעה הנתבעת 2 וכי למרות זאת מי שהנפיקה לו את תלושי השכר היתה הנתבעת 1. לפיכך טען התובע כי בנסיבות העניין הרמת המסך הינה סעד חיוני וצודק.
התובע אף טען כי יש לראות בשתי הנתבעות 1-2 חברה אחת ולחייב אותן ביחד ולחוד בזכויות התובע. שכן הנתבעת 2 מהווה למעשה המשך לפעילות הנתבעת 1, באותה הכתובת. גם הנתבעת 3 לטענת התובע, מהווה חברת קש שנועדה ליתן מחסה לנתבע 4 בעת צרה, שכן גם לה יש את אותה הכתובת, הפקס ומספר הטלפון של הנתבעות 1-2.