--- סוף עמוד 423 ---
רישום זכות השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום-לב, זכותו עדיפה (סעיף 80 לחוק המקרקעין). עולה אפוא כי בתהליך ההתמודדות בין עיסקאות נוגדות קובעת החקיקה האזרחית ככלל כי בעל העיסקה הראשונה יועדף אלא אם בעל העיסקה השנייה הוא תם-לב, נתן תמורה וביצע אקט נוסף שיש בו כדי לשכלל את זכותו. על-פי רוב, המאפיין אקט זה הוא חשיפת הזכות שרכש בעל העיסקה השנייה בפני הציבור. בנסיבות אלה תגבר זכותו של בעל העיסקה המאוחר על פני בעל העיסקה המוקדם. כללים אלה מכוונים ליתן משקל נכבד לשיקולי חופש, ביטחון וודאות במסחר ובחיי הכלכלה. כך הוא גם באשר לעיסקאות נוגדות במקרקעין הנשלטות על-ידי סעיף 9 לחוק המקרקעין. הרישום הפתוח לעיני הציבור משכלל את זכותו של בעל הזכות המאוחר – בין רישום קניין בעיסקה הקניינית ובין רישום הערת אזהרה בעיסקה המעין-קניינית – ומקנה לו עדיפות.
6. ניתוח זה מניח כי החלת כללי התמודדות בין שתי עיסקאות נוגדות תיעשה בשלבים האלה: אם בעל העיסקה הראשונה רשם הערה בדבר זכותו, הוא יועדף על פני הקונה המאוחר מכוח הוראת העדיפות שבסעיף 9 ונוכח ההנחה כי לרוב בנסיבות אלה הקונה השני ממילא לא יקיים את דרישת תום-הלב נוכח קיום רישום זכותו של הראשון. אולם אם בגין העיסקה הראשונה לא נרשמה הערת אזהרה, יש לבחון אם בעל העיסקה השנייה מקיים את דרישות סעיף 9 סיפה, קרי תום-לב, תמורה ורישום בעודו תם-לב. אם הן מתקיימות מוקנית לו עדיפות על פני בעל העיסקה הראשונה. בנסיבות אלה אין נבחנת שאלת תום-לבו של הראשון, שכן השני, בקיימו את מלוא התנאים, יזכה גם מקום שהראשון, חרף אי-רישום הערה על-ידיו, היה תם-לב. אולם מקום שבעל העיסקה השנייה לא קיים תנאי מהתנאים האמורים, נקודת המוצא היא כי בהתמודדות בין שני בעלי העיסקאות הנוגדות זכותו של הראשון עדיפה, אולם עדיפותו זו כפופה לשאלות תום-לב באכיפת זכותו, על-פי המבחנים המוצעים בפסק-דינו של הנשיא. גישה זו להחלת סעיף 9 משותפת הן לעיסקאות הקנייניות הן לעיסקאות המעין-קנייניות תוך יצירת מתאם בכללי ההתמודדות בין שני סוגי עיסקאות נוגדות אלה.
7. דרך זו לניתוח הסוגיה יוצרת סימטריה מהותית בכללי ההתמודדות בין עיסקאות קנייניות לעיסקאות מעין-קנייניות המצויות באותו מדרג. היא עונה לכללי התחרות המהותיים שסעיף 9 הציב. היא נותנת משקל לשכלול זכותו של בעל העיסקה השנייה במסגרת אמצעי הרישום הנתון בידיו בהתאם לאופי הזכות הנתונה בידו, קרי רישום זכות הקניין בעיסקה הקניינית ורישום הערת האזהרה בעיסקה המעין-קניינית. שכלול הזכות בשני סוגי העיסקאות מתקיים מתוקף פועלו של הרישום כמצהיר כלפי הציבור על קיומה של הזכות – בין הזכות הקניינית ברישום הקניין ובין הזכות המעין-