--- סוף עמוד 16 ---
שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות סימן ח' לפרק ב'1 או רשת שהונחה בהתאם להוראות פרק ו', כנוסחן ערב תחילתו של תיקון 25, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה."
21ג. (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
"רשת" הוגדרה בס' 17א לחוק כ"רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק".
"רשת בזק ציבורית" הוגדרה בס' 1 לחוק כ"מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה".
"רשת גישה" הוגדרה בס' 1 לחוק כ"מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס"ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;"
"מיתקן בזק" הוגדר בס' 1 לחוק כ"מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק...".
39. בסעיף 22 לחוק התקשורת, נקבעו הוראות לעניין תשלום פיצויים על ידי בעל הרישיון בגין נזק עקב השימוש בסמכותו.
40. על פי ההסדר העדכני שנקבע בחוק התקשורת, החל עד היום, לשם הנחת תשתיות תקשורת במקרקעין פרטיים נדרשת הסכמת בעלי המקרקעין. במקרה של בית משותף נדרשת ככלל הסכמת רוב בעלי הדירות, אלא אם הוראות התקנון מורות אחרת (יצוין כי ס' 21ב(ב1) קבע הסדר ספציפי להנחת רשת לפי בקשת בעל דירה, בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות). נקבע כי הסכמה כאמור מהווה הרשאה לבעל רישיון להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, כמו גם אחזקתה, תיקונה והחלפתה. ככל שלא ניתנה הסכמת בעל המקרקעין, רשאי בעל רישיון לפנות לבית משפט בבקשה להתיר לו להקים תשתיות תקשורת במקרקעין הפרטיים, אך זאת רק כאשר הדבר דרוש "לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים". בית המשפט רשאי להתיר הנחת הרשת בתנאים שיקבע "וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים". גם בתיקון 25
--- סוף עמוד 17 ---
לחוק לא נקבע הסדר לתשלום דמי שימוש לבעל המקרקעין, למעט סמכותו של בית המשפט, במקרים העונים על הוראות החוק, להורות על תשלום "פיצויים".