27. בסעיפים 43 – 44 לפקודת הדואר נקבעו הוראות בנוגע להגשת ערר -
"43. תופש מקרקעין הרואה עצמו נפגע מהשימוש בסמכות לפי סעיף 42 בדבר התקנת עמוד טלגרף או תא טלגרף תת קרקעי, רשאי לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 44, תוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו הודעה לפי
--- סוף עמוד 11 ---
סעיף 47, ואם לא נמסרה לו הודעה כאמור - תוך חמישה עשר ימים מהיום שהכוונה להשתמש בסמכות או דבר השימוש בסמכות הגיעו לידיעתו".
44. (א) שר המשפטים ימנה לענין סעיף 43 ועדות ערר של שלושה, שאחד מהם שופט בית משפט שלום ושנים אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה.
(ב) הועדה רשאית לאשר את השימוש בסמכות או לבטלו.
(ג) אין אחרי החלטת הועדה ולא כלום..."
28. בס' 47 לפקודת הדואר נקבעו הוראות לענין מסירת הודעה למחזיק מקרקעין בדבר הכוונה להיכנס למקרקעין לצורך הקמת תשתיות תקשורת, ובס' 48 לפקודה נקבעו הוראות לענין תשלום פיצויים מאוצר המדינה בגין נזק שנגרם בעקבות הקמת תשתית התקשורת. כן נקבעה בס' 51 האפשרות לדרוש הסרת או שינוי מתקן הטלגרף לשם ביצוע שינוי שמבקש בעל מקרקעין פרטיים לעשות במקרקעיו.
29. אם כן, כמו בפקודת בתי הדואר, גם פקודת הדואר העניקה לשר התקשורת או למי מטעמו סמכות כניסה למקרקעין על מנת להקים בה תשתית תקשורת מבלי שנדרשה לכך הסכמה של בעל המקרקעין, ולצדה זכות ערר למחזיק מקרקעין הרואה עצמו נפגע מהשימוש בסמכות. הפקודה לא קבעה חובה לתשלום דמי שימוש בגין שימוש במקרקעין פרטיים להתקנת תשתיות תקשורת.
חוק הבזק, תשמ"ב-1982
30. ביום 1.2.1984 נכנס לתוקפו חוק הבזק, תשמ"ב-1982, אשר העביר את הסמכויות להקמת תשתיות תקשורת, שהיו נתונות עד אז לשר התקשורת, ל"בעל רישיון". פרק ג' לפקודת הדואר [נוסח חדש], אשר הסדיר את הנחת תשתיות התקשורת קודם לחוק, בוטל בס' 56(4) לחוק הבזק. הודעה על כניסת חוק הבזק לתוקפו ועל הענקת רישיון כללי למשיבה, אשר פעלה אז כחברה ממשלתית, פורסמה בי"פ חוברת 3020 מיום 1.2.84.
31. בפרק ו' לחוק הבזק, העוסק ב"סמכויות הקשורות למקרקעין", נקבעו בסעיף 18(א) לחוק, הוראות בנוגע לכניסה למקרקעין לשם הקמת תשתיות תקשורת:
--- סוף עמוד 12 ---
"18.(א) בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות וחסינויות על פי סעיף 4(ו) (להלן בפרק זה בעל רישיון), וכל אדם שהוא הרשה, רשאים, לצורך מתן שירותי בזק -
(1) להיכנס למקרקעין לשם עריכת מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון מיתקן בזק;