49. ראוי לציין, כי הפסיקה קבעה כי כאשר בסימן המסחר משולבים כמה אלמנטים הרי המסר המילולי לבדו אינו זכאי בעיקרון להגנה.
ראו:
רע"א 5554/95 אגודת התורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזיכרון-יעקב בע"מ ואח' נ' יצרני יינות ומשקאות אפרת בע"מ ואח' מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן (19.11.95) (להלן: "עניין אגודת התורמים").
50. אני סבורה, כי הצירוף "מסרים מהיקום" הוא ביטוי מתארי ואולי אף גנרי, כשהוא עומד לבדו וכאשר עסקינן בתחום הרוח והתקשור. צירוף זה אינו יכול להיות זכאי להגנה כאשר עסקינן בעולם התקשור והרוח ממנו מגיעים הצדדים. לטעמי, מדובר בביטוי שגור למי שמעניק שירותי ייעוץ רוחני או שירותים אחרים הנוגעים למישור זה ולא ייתכן שמאן דהוא יזכה לבעלות או בלעדיות באותו מונח.
כפי שאני רואה את הדברים, אדם אשר פונה לקבלת ייעוץ רוחני או לשירותים כאלה ואחרים בעלי זיקה לתחום זה במטרה לקבל "מסרים מהיקום", מעוניין למעשה לקבל מסר מגורם חיצוני כלשהו בעלי משמעות באמצעות אותו נותן שירות. אם נייחד ביטוי זה רק לתובעת, נימצא כמי שפוגעים ביכולת של מתקשרים ויועצים בתחום הרוח לבטא ולתאר את האופן בו ניתנים המסרים נושא השירות שניתן על ידם.
מדובר, אם כן, בביטוי גנרי אשר משמש את העוסקים בתחום לתיאור מסר שמתקבל ממקור כלשהו – הא ותו לא.
התובעת לא הצליחה להראות כי הביטוי "מסרים מהיקום" מזוהה דווקא עמה או עם שירותי הייעוץ שהיא מעניקה, או כי ביטוי זה זוכה לאופי מבחין ביחס אליה, להבדיל ממכלול הרכיבים המבטאים את סימן המסחר שלה.
51. התובעת חוששת, כי השימוש בביטוי "מסרים מהיקום" במדור שפרסם הנתבע עלול ואולי אף בפועל גרם לכך שלקוחות פוטנציאליים שלה הגיעו בטעות אל הנתבע. כפי שפירטתי, הנתבע אישר בכנות בעדותו כי המטרה העיקרית בפרסום המדור הייתה החשיפה לציבור צרכני הרוחניות.
מדובר בציבור מצומצם ועל כן החשש לזליגת לקוחות המעוניינים בשירות של "מסרים מהיקום" אינו מופרך כלל ועיקר, אך לא די בעצם העלאת הטענה כדי לומר שמבחינה משפטית הופר סימן המסחר הרשום של התובעת.
יצוין, כי התובעת העידה שהופנתה לפעילותו של הנתבע תחת צמד המילים האמור ע"י צד ג'. התובעת לא נקבה בשמו של אותו צד ג' ואף לא הביאה אותו לעדות. הקושי בזימון עדים חיצוניים להליך שאין להם חלק ממשי בו, מוכר וידוע היטב. עם זאת, העדר מוחלט של עדות חיצונית שכזו הוא בעייתי. לשאלה אם הייתה או לא הייתה הטעיה אנו מגיעים כעת על דרך ההסתברות וזו אינה דרך ראויה דיה כדי להרים את הנטל הנדרש בהליך משפטי.