פלג התייחס לבקשת המבקש לצרף את מר ערבות כמבקש בתביעה הנגזרת. לטענתו אין להיעתר לבקשה זו שהועלתה בדרך אגבית בסיכומי התשובה, מבלי שמר ערבות מסר תצהיר במסגרת ההליך ומבלי שלמשיבים ניתנה הזדמנות להתייחס למידת התאמתו כתובע נגזר ובכלל זה לחקור אותו בחקירה נגדית.
34. החברה חזרה וטענה כי הסדרי 1991 ו-1995 יצרו התחייבות שלה כלפי עובדי המנהל הוותיקים, ודחתה את ניסיונו של המבקש להיבנות מהעדר תיעוד מפורש לכך כשלושה עשורים לאחר החתימה על ההסדרים הללו. לטענתה, עובדי המנהל הוותיקים היו זכאים כלפיה לתשלום הפרשי הפנסיה, ללא קשר למקור המימון של התשלום האמור.
החברה הוסיפה כי הסכם העבודה האישי של פלג שאושר כדין, מהווה מקור נפרד ועצמאי לזכאותו להסדר הפנסיה שלו, וכי לא נדרשו אישורים של גורמים אחרים לגבי העובדים הוותיקים בשנים בהן נערכו ההסדרים. היא הדגישה כי המבקש
--- סוף עמוד 22 ---
הודה שהפנסיה של פלג היא סבירה, ולכן נותרה רק טענה פרוצדוראלית ביחס להסדר הפנסיה שלו - טענה שנסתרה כאמור מהסכם העבודה האישי של פלג. בנוסף נטען כי המבקש הודה בעדותו שהוא הבין מתוך הביאורים של הדוחות הכספיים שהסדרי הפנסיה מתייחסים לעובדים הוותיקים. כן דחתה החברה את טענות המבקש לגבי אופן ניסוח הדוחות הכספיים.
החברה ביקשה לדחות גם את טענת המבקש לפיה פלג הטעה אותו ואת היועץ המשפטי שלה עובר לחתימת הסכם העבודה האישי שלו. לגישתה, טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה שכן אין לה זכר בבקשת האישור. עוד נטען כי בניגוד לטענות המבקש יש רלוונטיות להסתמכות של פלג על חוות דעת של היועץ המשפטי של החברה.
החברה הוסיפה וטענה כי תהליך הבדיקה של עו"ד דדו בוצע ביוזמתו של המבקש ובעידודו, כאשר הוא אמר מראש שיכבד כל החלטה שתתקבל בסוף תהליך הבדיקה שהוא ביקש לקיים. המבקש אף הודה בחקירתו הנגדית שהממצאים העובדתיים בחוו"ד דדו מקובלים עליו, ולכן יש לדחות את טענותיו כנגד חוות-הדעת. כן ציינה החברה כי הפנסיה של פלג עמדה במרכז דיוני הדירקטוריון לכל אורך הדרך מאז העלה המבקש את הסוגיה בפניו ועד לאימוץ חוו"ד דדו.
דיון
35. כידוע, הליך התביעה הנגזרת הוא הליך בו בעל מניות, דירקטור (או רשם ההקדשות כאשר המדובר בחברה לתועלת הציבור), מקבל זכות לנהל תביעה בשם החברה מכוח עילת תביעה שלה (ר' סעיף 1 וסעיף 345יד(א) לחוק החברות). זהו הליך בעל אופי ייחודי שכן הוא מאפשר לחרוג מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ולעקוף את האורגנים המוסמכים שלה. לכן קובע סעיף 198 לחוק החברות כי נדרש אישור של בית-המשפט כדי לנהלו. האישור יינתן אם המבקש יראה כי התביעה וניהולה הם לטובת החברה, וכי בקשת האישור לא הוגשה בחוסר תום-לב. שיקול עיקרי לעניין המבחן של טובת החברה הוא בשאלה האם קיימת לחברה עילת תביעה לכאורית, ומה סיכוייה להתקבל (רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן (26.4.2015) (להלן: "עניין אפריקה ישראל"); ע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ' (28.12.2016)). סעיף 345יד(ג) לחוק החברות קובע כי הוראות החוק ביחס לתביעה נגזרת חלים בשינויים המחויבים גם ביחס לחברה לתועלת הציבור.