--- סוף עמוד 25 ---
התגבשה רק עם העברת הכספים מקופת אורט. לכן לטענתו התביעה לא התיישנה ביחס לתשלומים שבוצעו ב-7 השנים האחרונות וביחס לתשלומים העתידיים שטרם בוצעו.
באשר לכספים העתידיים שטרם שולמו – עתר המבקש כי בית המשפט יאסור על אורט לאשר באופן רטרואקטיבי את תשלום הפרשי הפנסיה לפלג, וכי יוצהר שעל פלג לפצות את אורט על כל התשלומים שהיא תשלם (גם בעתיד) בשל הסדרי 2002. היינו, גם לשיטתו של המבקש אין מדובר בעילות תביעה המתגבשות עם התשלום עצמו אלא קודם לכן, ולמעשה עוד במועד ההתקשרות בהסדרי 2002. אלמלא כן לא היה המבקש יכול לכלול בבקשה גם תשלומים עתידיים.
39. באשר להפרשי הפנסיה שכבר שולמו, מדובר בסעד של פיצוי בגין נזק שנגרם לחברה. ביחס לסעד שכזה ההלכה היא כי מרוץ ההתיישנות מתחיל עם גילוי הנזק, ולא במועד בו אפשר לעמוד על מלוא היקפו (ר' ע"א 2919/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל ואח', פ"ד סד(2) 82 (2010)). השאלה אותה יש לבחון היא האם המדובר באותו מועד בנזק של "מה בכך" או בנזק שאדם סביר היה תובע בנסיבות העניין בגינו (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, לח(4) 554, 559 (1984)). משהתגלה נזק שאינו נזק של "מה בכך", אין צורך להמתין לגיבושו השלם כדי לתבוע.
באופן דומה נקבע גם בת"א (ת"א) 48631-06-17 סאני תקשורת סלולרית בע"מ נ' בן דב (3.9.2018, השופט ח' כבוב) כי עילת התביעה של רשלנות והפרת חובת זהירות של נושאי משרה באישור חלוקות דיבידנד אסורות של החברה, נוצרה כבר ביום ההחלטה על חלוקת הדיבידנד. כן נקבע שהנזק החל להתגבש כבר במועד ההחלטה על החלוקה, וכי לצורך גיבוש עילת התביעה, די היה בקיומו של הנזק העתידי, ולא היה הכרח לחכות שהכספים ייצאו בפועל מקופת מהחברה.
40. בענייננו, עילת התביעה התגבשה משעה שאורט החלה להפריש את הכספים בהתאם להסדרי הפנסיה. בניגוד לטענת המבקש, אין מדובר בעילת תביעה מתמשכת. הנזק שנגרם לחברה לגישתו של המבקש נבע מהתנהלותו של פלג בעצם ההתקשרות בהסדרי 2002 ללא אישורם כדין. אין מדובר אם כן באירוע מתמשך אלא באירוע שהסתיים בשנת 2002. זהו אירוע נקודתי, שהנזק בגינו הוא נזק מתמשך (ר' ע"א 9413/03 אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, פ"ד סב(4) 525 (2008); ע"א 9292-07 חברות שדמות הדרום בע"מ נ' וועדה מקומית לתכנון ובנייה 'שמעונים' (6.1.2010)).
--- סוף עמוד 26 ---