במקביל קובע הדין חריגים להתיישנות התביעה, המאפשרים את הארכת התקופה. אולם, ככל שהדבר נוגע לחריגים - עם חלוף תקופת ההתיישנות, קרי לאחר שחלף פרק זמן של למעלה מ-7 שנים מיום שעילת התביעה נוצרה, הרי כדי שבית-משפט יזדקק לתובענה, על התובע להוכיח (והנטל מוטל עליו לעשות כן) את קיומו של אחד החריגים המנויים בחוק. בכך יוצר המחוקק את האיזון בין הזכויות השונות – כאשר מחד גיסא, זכות התביעה של התובע איננה עומדת בעינה לנצח; אולם מאידך גיסא נקבעו בחוק חריגים המאפשרים את הארכתה.
43. בית המשפט העליון (השופט א' מצא) הבהיר את הדברים בע"א 675/87 מידל איסט אינווסטורס נ' בנק יפת בע"מ (פ"ד מג(4) 861, 870, (1989) להלן: "עניין מידל איסט אינווסטורס"):
"דיני ההתיישנות מיועדים ליצור 'איזון עדין'... בין עניינים המנוגדים של התובע הפוטנציאלי ושל הנתבע הפוטנציאלי, תוך שמירת עניינו של כלל הציבור".
דיני ההתיישנות מביאים בחשבון לא רק את האינטרסים של הצדדים המיידים להליך מסוים, אלא גם את ההשלכה האפשרית של דינים אלה על צדדים פוטנציאליים בעתיד ועל החברה בכללותה. הפגיעה האפשרית בזכויותיהם של תובעים או נתבעים ספציפיים, משליכה גם על פגיעה בתובעים ונתבעים פוטנציאליים אחרים, באופן המשפיע על ההתנהלות החברתית הכוללת. כך תוארו הדברים על ידי בית המשפט המחוזי (השופט ג' גונטובניק) ת"א 30959-01-18 ברוך נ' אילני (9.8.2019, להלן: "פסק דין אילני במחוזי"), שהבהיר כי:
"מחד גיסא יש להיזהר מפני פגיעה בזכות התובע לריב את ריבו בערכאות השיפוטיות. וריבו של התובע האחד מסייע בהשלטת הדין בחברה כולה, שכן דיני ההתיישנות חולשים על עניינו ועל עניינם של תובעים פוטנציאלים אחרים מסוגו. לכן, קיים אינטרס ראשון במעלה של שיטת המשפט לפתוח את שעריה לרווחה לפני מתדיינים, לא רק משיקולי זכויות הפרט אלא גם משיקולי אינטרס הכלל. ומנגד, עומדים אינטרסים כבדי משקל של ודאות ויציבות – של הפרטים ושל הציבור. מתן אפשרות להגיש תביעות בחלוף שנים רבות, ללא הצדקה נאותה, יפגע באינטרסים של נתבעים בכוח ובפועל שלא שמרו על ראיות רלוונטיות. הוא יפגע
--- סוף עמוד 28 ---
ביכולתם לכלכל צעדיהם מתוך הנחה כי אם לא נתבעו עד כה, לא ייתבעו גם בעתיד. וחוסר הוודאות והיציבות של הפרטים יתרגמו לחוסר יציבות של ענפי הכלכלה והמסחר. גם מזווית הראיה של בתי המשפט, הזקקות לסכסוכים בחלוף זמן בלתי סביר, תפגע ביכולתנו להגיע לפתרון נאות של הסכסוך על בסיס תשתית ראייתית הולמת".