--- סוף עמוד 5 ---
הקודמים בין אורט לבין מקפת הוותיקה, והם נועדו לשמר מצב קיים. לטענתם, הן הסדרי 2002 והן ההסדרים הקודמים – הסדר 1995 והסדר 1991 - נועדו לשמור על זכויות עובדי אורט לנוכח שינוי התקנון של מקפת הוותיקה בשנת 1988, והם כללו הסכמות זהות ביחס לתשלומי הפנסיה לאותם עובדים.
טענות המבקש
7. המבקש טען כי משמעותם של הסדרי 2002 היא כי הפרשי הפנסיה ישולמו למקפת הוותיקה על ידי אורט, כאשר מקפת הוותיקה תהיה למעשה "צינור התשלומים" לעובדים כנגד תשלום של עמלה חודשית. באשר להסדר עם מקפת החדשה (הסדר ה-2%), הוא טען כי הכספים שמקפת החדשה התחייבה להעביר לאורט, נועדו לממן את הפרשי הפנסיה שיוזרמו דרך מקפת הוותיקה, על חשבון יתר עובדי המינהל באורט.
לטענת המבקש, פלג הוא הנהנה העיקרי מהסדרי 2002, הן במונחים מוחלטים והן יחסית לאחרים. פלג מונה למנכ"ל בתחילת 2002 ושכרו כמנכ"ל הוא גבוה באופן משמעותי מהשכר ששולם לו במהלך השנים שקדמו לכך. לכן ערך פלג את ההסדרים הללו בשם אורט תוך ניגוד עניינים. חרף האמור, פלג לא הביא את הסדרי 2002 לאישור ועדת הביקורת של אורט, דירקטוריון אורט או הוועדה לשכר בכירים - כנדרש מכוח הדין.
לגישת המבקש, מחומר הראיות עולה כי פלג ניסה להסתיר את הסדרי 2002. בכלל זה נטען כי הוא נמנע מלאשר את ההסדרים במוסדות החברה בהתאם לדין ולנהלי אורט. עוד נטען כי הביאורים לדוחות הכספיים של אורט בהקשר זה נוסחו באופן מטעה, ולראשונה דווחו בדוחות הכספיים הסכומים המשקפים את הפרשי הפנסיה בשנת 2005, מבלי לגלות שמדובר בהסדרים חדשים ששינו את המצב הקיים. זאת, תוך מצג לפיו המדובר בהשלמות פנסיה לגמלאים שכבר מקבלים פנסיה, ומבלי לגלות שפלג הוא אחד מהעובדים להם מיועדים הסכומים הללו. המבקש הוסיף כי הפרוטוקולים של הישיבות משנת 2005 בהן נדונו ואושרו הדוחות הכספיים לשנת 2004, מעידים על כך שלוועדת הכספים ולדירקטוריון לא ניתן כל הסבר על ההפרשה המתוארת בדוחות הכספיים.
המבקש התייחס לדבריו של מר דב ספיר (יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת השכר באורט, להלן: "ספיר") בחקירתו הנגדית, לפיהם הוא ידע על כך שהפרשי הפנסיה לפלג כלולים בהפרשה נושא הדוחות הכספיים. הוא טען כי דברים אלה מנוגדים לדברים קודמים של מר ספיר, וזאת ללא הסבר. הוא הוסיף כי גם אם גרסתו המאוחרת של ספיר היא נכונה, עולה מהפרוטוקולים כי ספיר לא חלק את המידע