73. באשר להסדרי 2002 – פלג היה מי שניהל את המשא ומתן מול קרן מקפת בהתייחס להסדרים אלה, והגיע איתה להסכמות. במועד זה פלג כבר היה מנכ"ל החברה שחלה עליו חובה מכוח תקנון אורט לדווח לדירקטוריון על הנעשה במוסדותיה (סעיף 18.3.8. לתקנון אורט, נספח א' לבקשת פלג לסילוק על הסף).
אולם, כפי שהבהרתי, כדי לקבוע שפלג הטעה את החברה במחדל לצורכי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, יש לקבוע כי הוא נמנע מלמסור לה מידע שהיה ידוע לו ביודעין, ובאופן מכוון כדי להטעות אותה, ואין די בכך שפלג נמנע מגילוי תוך התרשלות גרידא. אני סבורה כי המבקש לא הוכיח אי-גלוי מכוון של פלג ביחס להסדרי 2002 ולהפרשי הפנסיה שהיה על אורט לשלם מכוחם. למעשה, המבקש עצמו טען כי פלג היה זה שביקש בשנת 2005 להוסיף את הפרשי הפנסיה לדוחות הכספיים (ר' סע' 19 לסיכומים). זאת, עוד לפני חלוף תקופת ההתיישנות. מכאן שפלג לא ניסה להסתיר את המידע הזה ולא הוכח כי הוא ביקש להטעות את הדירקטוריון בקשר אליו.
כמו כן, משעה שהפרשי הפנסיה קיבלו ביטוי בדוחות הכספיים, אינני סבורה שניתן לקבוע כי פלג הטעה את הדירקטוריון "ביודעין" ביחס לכך. די בתיאור בדוחות הכספיים של החברה כדי לשלול את המסקנה אודות הטעיה כזו, שכן תיאור זה איפשר לכל הדירקטורים לקרוא ולהבין את פשר ההפרשות שפורטו בהם. ככל שהיו בדוחות דברים שלא היו ברורים להם, הם יכלו לבררם בדיונים הקודמים לחתימה על הדוחות, ולא נטען כי הם ניסו לעשות כן וכי המבקש מנע מהם מידע. כאמור, עובדות אלה מחזקות את ההנחה לפיה פלג לא ניסה להטעות את הדירקטורים, וכי הוא יכול היה להניח כי המידע הרלוונטי ידוע להם.
74. מעבר לכך, יש לציין כי גם בהתאם לחוו"ד דדו, התנהלותו של פלג בקשר עם ההסדרים עם מקפת הייתה בתום-לב ולא נועדה להטעות. עו"ד דדו קבע כי פלג אכן היה סבור שאין שוני מהותי בין הסדר 1995 להסדרי 2002 לאור מציאת מקור מימון חלופי, וכי פלג אכן היה סבור משום כך שלא היה צורך להביא את ההסדרים לאישור הדירקטוריון (סע' 84-85 לחוות דעתו). בנסיבות כאלה – לא
--- סוף עמוד 46 ---
ניתן לקבוע, כפי שנדרש מכוח סעיף 7 לחוק ההתיישנות, כי העדר הגילוי על ידי פלג נבע מכוונתו להטעות את החברה ולמנוע ממנה לתבוע אותו.
מכאן שלא הוכח שפלג הטעה את החברה ביודעין וסעיף 7 לחוק ההתיישנות אינו חל גם מטעם זה.
75. סיכומה של נקודה זו – תקופת ההתיישנות של 7 שנים חלפה. המבקש לא הוכיח כי חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתיישנות - זאת הן משום שהוא לא עמד בנטל להוכיח שפלג הטעה ביודעין (בין במעשה ובין במחדל) את החברה ואת האורגנים שלה, הן מאחר שהוא לא הוכיח שהדירקטורים בחברה ובכלל זה הוא עצמו, לא ידעו אודות העובדות הרלוונטיות המגבשות את עילת התביעה הנטענת. זאת כאשר הם חתמו על הדוחות הכספיים של אורט ומוחזקים כמי שידעו על הפרשי הפנסיה ועבור מי הם מופרשים. משכך, עילת התביעה שהייתה לאורט כנגד פלג התיישנה ואין לכן מקום לאשר את הבקשה מטעם זה.