אף שניתן היה להסתפק באמור עד כה לצורך דחיית בקשת האישור, תיבחן להלן, למעלה מן הצורך ולמען שלמות התמונה, עילת התביעה שלפי הטענה קיימת לאורט נגד פלג.
האם הוכחה עילת תביעה לכאורית לחברה?
--- סוף עמוד 49 ---
82. מסיכומי המבקש עולה כי הוא מבסס את עילת התביעה על הטענה לפיה פלג התקשר בשם אורט בהסדרי 2002 כאשר היה לו עניין אישי בהם וכאשר הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים. בהתבסס על כך הוא טען כי פלג הפר את חובת האמון שהוא חב כנושא משרה שחייב להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים. המבקש אף טען לאור האמור כי הסדרי 2002 אושרו שלא כדין באופן המהווה הפרה של פלג את חובותיו כנושא משרה.
לטענת המבקש, לצורך מתן תוקף להסדרי 2002, נדרש אישור שלהם בהתאם לסעיפים 270(1) ו-272(א) לחוק החברות. בהתאם לסעיפים אלה "עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה ענין אישי" שהיא "עסקה חריגה" טעונה אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון. אם מדובר בעסקה שאינה חריגה, נדרש לה - בהתאם לסעיף 271 לחוק החברות - אישור של הדירקטוריון (סעיף 345יב(א) מחיל סעיפים אלו בשינויים המחויבים על חברה לתועלת הציבור). כמו כן נטען כי בהתאם לתקנון אורט, נדרש אישור הוועדה לשכר בכירים והדירקטוריון בכל הנוגע לתגמול נושאי משרה.
83. בין הצדדים היו מספר מחלוקות באשר לאישור הנדרש בהתאם לחוק החברות. בכלל זה הם היו חלוקים בשאלה האם הסדרי 2002 מהווים הסכמה חדשה לעומת הסדרי 1991 ו-1995, או שלאור התחייבות מקפת החדשה לשלם מידי חודש 2% מדמי התגמולים מכוח הסדר ה-2%, לא חל שינוי במצבה של אורט בשנת 2002. זאת מאחר שגם אז אורט לא הייתה מי שנשאה בפועל בהפרשי הפנסיה, אלא מי שנשאה בהן הייתה מקפת החדשה חלף מקפת הוותיקה. בהקשר זה הוסיף המבקש כי גם אם תתקבל עמדת המשיבים לפיה הסדרי 2002 לא היו הסכמה חדשה ביחס להסדרי 1995, הרי שהסדרים אלה עצמם לא אושרו כדין לאור עניינו האישי של פלג בהם.
כן נחלקו הצדדים בשאלה האם ההסדרים עם מקפת ובפרט הסדרי 2002 מעניקים זכויות נוספות לעובדים הוותיקים או שהם רק שומרים על רצף הזכויות הפנסיוניות שהובטחו להם, זכויות שאורט לא הייתה יכולה לחזור בה מהן. הצדדים אף העלו טענות ביחס לשאלה האם המדובר ב"עסקה חריגה", והאם היה לפלג עניין אישי בהסדרי 2002. למעלה מן הצורך ומאחר שהצדדים טענו בנושאים אלה, נתייחס אליהם בקצרה.
האם לפלג היה "עניין אישי" בהסדרי 2002?