137. מכל האמור לעיל עולה, כי האחריות לליקוי בלוח החשמל שנשרף, הינה של יצרן הלוחות – שטרן את ביטון. עם זאת, מקום בו שריפת הלוח אירעה בתוך מועד האחריות והבדק, על סלטי חלה החובה לסייע ולקדם את תיקון התקלה, ולו על דרך של פנייה ליצרן הלוחות, על מנת לוודא ביצוע.
--- סוף עמוד 31 ---
138. לעניין זה, וכפי שצוין לעיל, עמדה לסלטי הזכות שלא להוסיף ולהשקיע תשומות בפרויקט אשר מזמין העבודה ממנה, קרי התובעת, אינו משלם את שכרה. לצד זכות זו, עומדת לסלטי החובה לנהוג בתום לב, בסבירות ומתוך מטרה לצמצם את הנזק שנגרם, ולו על דרך של פנייה לספק, אשר אין לצידה עלות, ואשר יכול והיה בה כדי לצמצם את לוח הזמנים שבין מועד איתור הליקוי למועד תיקונו.
סיכום ביניים
139. ביום 1.6.2015 סולקה ידה של סלטי מפרויקט ארנה, כאשר לטענת התובעת, לסילוק יד זה קדמו שני מכתבי התראה – מכתב מיום 10.6.2013 (נספח 4 לתצהיר מר נתן שטרית) ומכתב מיום 5.5.2015 (נספח 17 לתצהיר מר אורן פלג) . (ר' נספח 22 לתצהיר מר שטרית).
לא מצאתי לראות במכתב מיום 10.6.2013 כמכתב התראה רלוונטי, מקום בו לאחר מכתב זה המשיכה סלטי לעבוד בפרויקט, במשך תקופה של כשנתיים, ומנוליד מצאה לנכון להוסיף ולהתקשר עמה בקשר עם ביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט.
140. בהתייחס להפרות הנטענות אשר הביאו בסופו של יום להחלטתה של מנוליד להורות על ביטול ההתקשרות בין הצדדים, נדרשתי להוסיף ולבחון האם אכן מדובר בהפרות יסודיות, המקנות את זכות ביטולו של הסכם ארנה.
141. לא מצאתי כי מנוליד הרימה את הנטל הראייתי המוטל עליה להוכחת טענותיה בדבר הפרות התחייבויות סלטי על דרך של אי העמדת כח האדם הניהולי והביצועי, כמו גם טענותיה לעניין איכות ירודה של עבודות. על אף התקיימותם של אירועים נקודתיים, לא הוכחו מחדלים משמעותיים, ומרבית הראיות אשר הוצגו עניינן, תקופה קצרה וקונקרטית ואירועים נקודתיים.
142. באשר לאי ביצוע העבודות והתניית ביצוע התיקונים בקבלת תשלומים, מצאתי כי סלטי אכן נקטה בדרך זו, כאמצעי להפעלת לחץ על מנוליד. לצד קביעה זו, הוסף והוכרע כי אין ולא היה מקום לחייב את סלטי להוסיף ולהשקיע משאבים וכוח אדם, מעבר לאלו אשר הושקעו על ידה, מקום בו מנוליד הפרה, באופן סדור ומובהק, את חיוביה החוזיים על דרך של אי תשלום התמורה המגיעה לסלטי, וכי התנהלותה כלפי סלטי, לרבות טענותיה לעניין חובתה של סלטי להוסיף ולעבוד בפרויקט, נגועה בחוסר תום לב.