240. מגוף הסכם ארנה, לא ניתן ללמוד על מועדי המסירה.
במסגרת ס' 7א' להסכם ארנה, צוין כי מועד תחילת ביצוע העבודות הוא 13.3.2012 ומועד סיומן הוא 31.12.2013. ברי כי מועדים אלה אינם רלוונטיים, שעה שאין חולק כי הפרויקט הושלם רק בשנת 2015, ומקום בו גם התובעת לא טענה כי עיכוב זה נובע ממעשים/ מחדלים של הנתבעת.
241. מנספח 31 לתצהיר מר פלג עלה כי מנוליד חויבה בתשלום סך של 550,000 ₪ בגין איחורים/ קנסות/ נזקים (כאשר בגין רכיב זה ביקשה מנוליד לחייב את סלטי בנפרד).
עם זאת, לא ניתן לדעת, איזה חלק מתוך חיוב זה, נוגע לאיחור במסירה, אם בכלל, והאם הוא קשור לעבודתה של סלטי דווקא או שמא עניינו בעלי מקצוע אחרים.
242. יתרה מכך, גם אם מנוליד אכן חויבה, בסופו של יום, בתשלום הסך של 550,000 ₪, ואף אם נצא מנקודת הנחה כי סכום זה כולו, נבע מאיחור במסירת העבודות ע"י סלטי (נתונים אשר כאמור לא הוכחו בפני), הרי שאין חולק כי הסכום בו מבקשת מנוליד
--- סוף עמוד 51 ---
לחייב את סלטי, על פי סעיף הפיצוי המוסכם, גבוה למעלה מפי 2, מהסכום המרבי בו היא עצמה לכאורה חויבה, זאת על אף שמדובר בהסכם "גב אל גב".
243. אני ערה לכך כי מקום בו מדובר בסעיף של פיצוי מוסכם, לא נדרש להוכיח נזק, אלא אך את התקיימות התנאים המצדיקים תביעת פיצוי (קרי: האיחור במסירה). ואולם, גם עצם האיחור לא הוכח. מנוליד לא הציגה פניות קונקרטיות אל סלטי, מהן עלה כי מסירת העבודות למזמין, התעכבה בפועל בשל מעשים או מחדלים המיוחסים לה (וזאת להבדיל מעיכובים כאלה ואחרים, בביצוע העבודות, במהלך חיי הפרויקט).
מר יוסי ואלס, מנהל הפרויקט מטעם המזמין, חב' מוריה, העיד כי מבחינת המזמין דניה ומנוליד עמדו בלוח הזמנים המוגדר. עוד הוא הבהיר, כי ייתכן שהיו פיגורים כאלה ואחרים במהלך ביצוע העבודות, אולם בסופו של דבר הפרויקט הסתיים במועד, תוך שכל הגורמים המעורבים עמדו בלוחות הזמנים (ע' 101 ש' 18-22 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020). בנוסף הוא הבהיר במסגרת חקירתו, כי הוא אינו זוכר שבוצעו חיובים בגין איחור במסירת הפרויקט (ע' 101 ש' 23-28 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
244. אני ערה לטענתה של מנוליד לפיה, בסופו של דבר, סיום העבודות נעשה, באמצעות עובדיה שלה, לאחר סילוקה של סלטי מהפרויקט, ורק עקב כך הסתייע בידה לסיים את הפרויקט ולמסור אותו למזמין. עם זאת, מקום בו קבעתי כי סילוק ידה של סלטי מן הפרויקט, באופן ובשלב בו נעשו, נעשה שלא כדין, שאז – אף אילו הייתה מנוליד מציגה ראיות בדבר ביצוע פעילות בשטח אשר מטרתה צמצום לוח הזמנים למסירת הפרויקט, לא היה מקום בהכרח לחייב את סלטי בגין כך.