7. לאחר קבלת מכתביה של הנתבעת, פנה אליה התובע בבקשה לתשלום "דמי ניהול עבור חודש דצמבר 2004". התובע לא דרש בשלב זה זכויות נוספות על בסיס הטענה כי היה "עובד" הנתבעת. הנתבעת סירבה בתחילה לפרוע את דרישת התשלום בגין חודש דצמבר 2004 וזאת לטענתה - וכפי שציינה במכתבה מיום 30.1.05 "הואיל ונתברר לנו כי במהלך החודשים האחרונים, וביחוד במהלך חודש דצמבר, הפרת את חובות האמון והזהירות שלך ולא טרחת אפילו להגיע למשרדי החברה לשם ביצוע תפקידך" (ר' נספח ד' לכתב התביעה). רק בשלב מאוחר יותר, עובר להגשת כתב התביעה שולם סכום זה לתובע ע"י הנתבעת.
--- סוף עמוד 3 ---
8. ביום 14.2.05, לפני שנודע לתובע על תשלום דמי הניהול אותם דרש בגין חודש דצמבר 2004 הוגשה התביעה שבפנינו, במסגרתה טען התובע לראשונה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וכי הוא זכאי לזכויות שונות כעובד הנתבעת כמפורט בפתיח לעיל.
התובע עתר במסגרת תביעתו הן לקבלת זכויות מכוח הדין (פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה בגינם וכן פיצויי הלנת שכר חודש 12/04) והן לקבלת זכויות מכח הסכם נטען (הודעה מוקדמת בגין שלושה חודשים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל הפרת הסכם העבודה).
הנתבעת טענה מאידך, כי לא שררו כלל יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וכי אף אם יקבע בית הדין כי שררו יחסים שכאלה, הרי שיש לדחות את התביעה במלואה. זאת בשים לב לכך שהתמורה שקיבל התובע בגין שירותיו כללה את כל התשלומים להם היה זכאי לו הועסק כעובד.
לאור מחלוקת זו נדון תחילה בשאלת מעמדו של התובע דהיינו, בשאלה האם יש לראות בתובע עובד של הנתבעת, או שמא יש לראותו כקבלן עצמאי:
ב. האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים?
ב/1. המסגרת הנורמטיבית
9. כידוע, המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, אשר מרכיבו העיקרי הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו:
9.1. הפן החיובי משמעו, כי תנאי להשתלבות "במפעל" הינו, ראשית לכל, קיומו של מפעל יצרני או "מפעל" נותן שירותים אשר ניתן להשתלב בו. בנוסף לכך נפסק כי במסגרת בחינתו של פן זה תיבדק השאלה האם הפעולה המבוצעת הינה הפעולה הרגילה של המפעל; והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל (ר' דב"ע לא/27-3 עירית נתניה - דוד בירגר, פד"ע ג' 177, 188 להלן: "עניין בירגר").
9.2. הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, משמעו כי האדם אינו בעל עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני (ר' עניין בירגר עמ' 189)