170. אפי לא חלק בכתב התביעה על זכותה של משגב להפסיק התשלומים בחלוף 24 חודשי תשלום. אולם, טען שלא עמדה בחובה זו, ואף החלה לשלם סכומים חודשיים נמוכים מאלה שנקבעו בטבלה המפורטת, החל מתחילת שנת 2009.
171. כאמור לעיל, משגב טענה שאפי הפר ההסכם באופן יסודי ולראיותיה צרפה תצהירים שהיו אמורים לתמוך בטענה זו. גב' חג'ג' טענה ליחסי עבודה עכורים עם אפי ומיכל, בין היתר עקב דרישתו של אפי לשנות נהל העבודה. אסנת פז הגישה תצהיר, אך לא התייצבה להעיד. גב' דיאן סלקטר טענה שהיו לה חיכוכים לא מעטים עם אפי שלטענתה נהג כלפי העובדים ב"גסות באדיבות ובהתנשאות" והעביר אחריות לאחרים.
--- סוף עמוד 40 ---
מרבית התכתובת שהוגשה ע"י משגב בעניין התנהלות אפי, הינה של גב' סלקטר. מעיון בתצהירי ששון ויעל עולה שהם נשענים במידה רבה על טענות גב' סלקטר.
172. לעניין הטענות בדבר התנהלות אפי בגסות, ביהמ"ש קובע כי התרשם במשך הדיונים הרבים בהם אפי נכח באולם ביהמ"ש, שמי שהתנהג באופן לא ראוי במהלך הדיונים ואילץ ביהמ"ש להעיר לו פעם אחר פעם, היה דווקא ששון ולא אפי.
173. למרות תלונות גב' סלקטר, שמתחילות בחודש דצמבר 2007 (ראו מכתבה לאפי בעניין נהלי עבודה לרבות הוראה לא לפנות ישירות לחברות הביטוח), משגב ביטלה ההסכם רק ביום 2.11.09, דהיינו, בחלוף כמעט שנתיים מכניסת הסכם הניהול לתוקף.
174. ביהמ"ש התרשם ממכתביו של ששון שצורפו לראיות, שהפסקת שירותי הניהול, לא הייתה בשל תלונות גב' סלקטר, אלא בשל אכזבתו מתוצאות תיק הביטוח בתום השנה הראשונה ממועד הסכם המכר, כפי שאפשר ללמוד ממכתבו לרו"ח מימון מיום 20.8.08. במכתב זה הוא מבקש מרו"ח מימון "שתבדוק שוב בעיון רב את החשבונות שלך ששימשו בסיס לעסקה".
175. כמו כן, על אף הביקורת שששון מותח על אפי במכתבים שונים, ביום 11.9.09 בסמוך למועד סיום ההתקשרות, הוא כותב לו ש"אמרתי לך שיש תחומים שעבודתך ניכרת ותורמת מאד". במכתב סיום ההתקשרות מיום 2.11.09, על אף שהוא מפנה ל"הודעה במייל מאתמול", אין הפניה לאזהרה בדבר הפרת ההסכם באופן יסודי שנשלחה 21 יום עובר לשליחת מכתב סיום ההתקשרות, כנדרש בסעיף 2.2 להסכם הניהול. גם אין טענה להפרת ההסכם באופן יסודי שמזכה באי עמידה בתמורה עבור שירותי הניהול.
176. מכיוון שהטענות החמורות להפרת איסור התחרות והסתרת המידע, לא צוינו באזהרה, אזהרה שלא נשלחה, או בהודעת סיום ההתקשרות, כסיבות להפסקת התשלומים במלואם, או לחלוטין, מכאן, שאין להצדיק בדיעבד הפרת הסכם הניהול בגין טענות אלה.