242. אפי הפנה לסעיפים 42 עד 44 לסיכומים העיקריים וסעיף 4 לסיכומי התשובה. הוא הפנה לקביעת ביהמ"ש בעניין זה בפסק הדין החלקי. אולם, כאמור לעיל, ערכאת הערעור הנכבדה הפכה קביעה זו. טענת אפי שערכאת הערעור הנכבדה לא הפכה קביעת ביהמ"ש, אלא רק הורתה כביכול "לבדוק את זה", אינה מקובלת. אולם, ביהמ"ש
--- סוף עמוד 54 ---
מצא טענת אפי בסעיף 4 לסיכומי התשובה, כי אין לייחס לו בעניין זה תרמית, כמוצדקת. זאת, מכיוון שהמומחה מטעם ביהמ"ש עמד על כך שהקדמת עמלות הינה תופעה נפוצה בענף ולכן היה על רו"ח מימון שביצע מטעם משגב בדיקת נאותות לבדוק הסוגיה. מכאן, שגם אם ערכאת הערעור הנכבדה פסקה שיש בעניין זה עילת תביעה, יש לראות בהתנהלות אפי הפרת חובת גילוי, ולא תרמית, כנטען.
243. לעניין היקף הגביה, בסעיף 43 לסיכומיו, אפי הפנה לתשובתו של המומחה כשנחקר ביום 15.3.21 כלהלן: "לאחר שאני בודק אני רואה שהמקדמות לא נכללו בטבלה אבל יש את המספר 227,886 ₪. במידה ובית המשפט יחליט שצריך לקזז מהתמורה או להעביר מהצד המקבל זהו המספר שיש להפחית לטובת משגב". אפי טען שבחקירה החוזרת, המומחה מטעם ביהמ"ש התבקש לחדד את העובדה שמסכום זה יש לקזז את המקדמות שהוחזרו בסך של 21,200 שח והוא השיב: "כשאני בודק את צודקת".
244. מתשובות המומחה בחקירתו ביום 19.7.20, כמפורט קודם לכן, עולה שהמומחה מצא שאפי גבה הסך של 227,886 ₪ כמקדמות מימון ועוד סך של 54,000 ₪ מקדמות פרטניות. המומחה דחה טענת משגב כי בעניין המקדמות הפרטניות, סכום הנזק גדול יותר. משגב לא השלימה עם ממצאי המומחה מטעם ביהמ"ש, על אף שלא הגישה חוו"ד מומחה מטעמה. היא האשימה בסעיף 7 לסיכומיה, עם קו תחתון להבלטה, שהמומחה מטעם ביהמ"ש "הטעה את ביהמ"ש והציג נזק של 55,000 ₪, אולם מדובר בנזק של כ- 400,000 ₪ כפי שעולה מהממצאים של המומחה עצמו". מכאן שלטענת משגב, לא רק אפי ומיכל הטעו, אלא גם המומחה מטעם ביהמ"ש.
245. אולם, ממילא, גם אם ביהמ"ש יפחית את סכום המקדמות שהושבו, וגם אם היה מקבל הטענה שהמומחה מטעם ביהמ"ש הטעה אותו, והוא דוחה בשתי ידיים טענה חמורה ומיותרת זאת, עדיין, סכום התביעה שכנגד עמד בעניין הקדמת העמלות על סך של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ. מכיוון שמשגב לא ביקשה לתקן כתב התביעה, לרבות לאחר הגשת חוו"ד, הניסיון לשכנע את ביהמ"ש שמגיע לה פיצוי בסך של כשש מאות אלף ₪, לאחר שהמומחה מטעמו נחקר במשך שתי ישיבות בסוגיה זו, תוך הכפשת המומחה מטעם בימ"ש, היה מיותר ועקר.