--- סוף עמוד 56 ---
251. משגב הפנתה לכך שבחוו"ד רו"ח מימון ממרץ 2011 בס' 3.4, 5.3, 5.5 הוא התלונן שלא קיבל מאפי את החומר שביקש ממנו.
252. כאן המקום להדגיש כי באותו יום, 14.3.11, הוציא רו"ח מימון שני מכתבים. במכתב הראשון (להלן: "מכתב התיקון") רו"ח מימון עסק בעניין הטענה לתיקון שווי התמורה. להבדיל מעניינו של מכתב התיקון, במכתב השני (להלן: "מכתב הסיכום"), רו"ח מימון עסק על פי הוראות ההסכם, ולבקשת שני הצדדים, בעריכת ההתחשבנות הסופית. לעניין זה ראו מכתב אפי לרו"ח מימון מיום 24.3.11 בו הוא מודה לו על שיתוף הפעולה ורצונו לבדוק "טיוטת סיכום ההתחשבנות מיום 14.3.11 שהכנת".
253. לכן, ביהמ"ש קובע שלנוכח הסכמת הצדדים, על מי שחולק על חישובי רו"ח מימון היה להעמיד ראיות מתאימות.
254. להלן דיון בחיובים שמנה רו"ח מימון אחד לאחד:
255. בסעיף 3.5 רו"ח מימון חייב אפי בסך של 54,037 ₪ בתוספת מע"מ, בגין תשלום להפניקס עבור נסיעת אפי ומיכל לסין ויוון בתקופת מתן הייעוץ למשגב. משגב טענה בסעיף 11.1 לסיכומיה שהציגה למומחה "סיכום עם לוין בדבר החזר העמלות". משגב לא הפנתה ביהמ"ש לנספח המדובר בראיותיה ולכן גם לא ברור כיצד החזר עבור מימון נסיעה לחו"ל נוגע ל"החזר עמלות". כאמור לעיל, המומחה מטעם ביהמ"ש, חיווה עמדתו שמקובל כי אין לחייב בגין הוצאות אלה. אפי חלק במכתבו מיום 24.3.11 לרו"ח מימון בסעיף 7 על חיוב זה וטען שרו"ח מימון אמר לו שאין לו "זכות להגיד מה נכון בנושא זה". ביהמ"ש קובע שאין הסוגיה חישובית, אלא משפטית ולכן, היה על משגב להוכיח כי קמה חבות של אפי בעניין זה. בסופו של יום, אפי עמד על דעתו כי זכה בנסיעה לסין ביושר, אך לגבי יוון אישר בחקירתו ביום 5.2.17 בעמוד 47 כי הסכים לשלם 900 יורו. מכיוון שמשגב לא הוכיחה הטענה לעניין סין, ביהמ"ש מאשר תשלום הסך של 900 יורו בעניין יוון שעמד בשנת 2011 על 5 ש"ח ליורו וסה"כ הסך של 4,500 ₪.
256. בסעיף 3.6 רו"ח מימון חייב אפי בסך של 69,889 ₪ בתוספת מע"מ בגין תקבולים מטפירו/אקסלנס. אפי לא חלק במכתבו מיום 24.3.11 על החישוב המפורט בעניין זה, אך ביקש בסעיף 8 יותר פרטים. אפי לא הביא הסבר מדוע רו"ח מימון טעה בעניין זה ולכן ביהמ"ש מקבל הטענה בעניין זה. אולם, ביהמ"ש דוחה טענת משגב בסעיף 11.2 לסיכומיה שיש כביכול להוסיף על הסכום שביקשה בעניין זה בכתב התביעה תוך העלאת טרוניה כלפי המומחה מטעם ביהמ"ש.