אין טענה כי נפל פגם בפן השיפוטי של פסק הדין ולא ברור מהי הטענה לביטול ההסכם בפן ההסכמי. אין טענה לתרמית, או לפגם בכריתת ההסכם, במובן הוראות פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973.
59. העובדה שיש מי שחושב כי ההסכם לא הביא לחברה את התמורה המצופה או כי וויתור החברה היה גדול מדיי, אינה יכולה להצדיק את ביטולו. לכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מקימה עילה לביטול. כך למשל נאמר בע"א 11750/05 שמר נ' בנק הפועלים בע"מ (15.11.2007) (פסקה 9).
"גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מן הצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העיסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה כזו אף חותרת תחת יסודותיו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הוודאות ואת הסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקות שביניהם".
(ראו גם ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד יא(1) 577, 593 (1997); רע"א 4176/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו(1) 577, 588 (2001) בע"מ 6872/15 פלוני נ' פלוני (04/01/2016)).
60. גם הטענה שההסכם אינו מוסרי אינה יכולה לבסס עילת ביטול על פי סעיף 30 לחוק החוזים. הטענות בדבר אי חוקיות ואי מוסריות ההסכם בכל הנוגע להתחייבותו של טוקאן להעיד, נדונה על ידי השופט י' כהן בהחלטתו מיום 19/09/2012 ונדחתה. (השוו לע"א 647/20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ ( 2.9.2021)).
די באמור כדי להבהיר שהמבקשת לא הציגה שמץ של עילה ראויה העומדת לחברה כיום, כנגד טוקאן, וברי כי בהעדר תשתית ראייתית שתאפשר ביטול הסכם הפשרה וביטול פסק הדין שאישר אותו, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת.
61. זאת ועוד, אפילו הייתה המבקשת מבססת תשתית לקיומן של עילות המצדיקות ביטול הסכם הפשרה, בניגוד לאמור לעיל, הרי שלכאורה דינן להידחות מחמת התיישנות. הסכם הפשרה נחתם ביום 25/02/2010, כלומר למעלה מ-7 שנים שלפני הגשת הבקשה הנוכחית. ככל שמדובר בפגמים בחתימת ההסכם, כלומר בעילות חוזיות לביטול ההסכם, הרי שהמועד הרלבנטי לתחילת מרוץ ההתיישנות, הוא מועד החתימה ולא מועד האישור על ידי בית המשפט. הואיל ואין טענה כי נפל פגם כלשהו בפן השיפוטי של אישור ההסכם, הרי שמועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט אינו רלבנטי. אוסיף עוד כי המבקשת לא טענה ולא הניחה ראשיתה של תשתית לכך שהעובדות המקימות את העילה לביטול ההסכם נולדו לאחר חתימתו. אין טענה כי התגלו מעשי תרמית או הטעייה מצדו של טוקאן, או כי התבררו ראיות או עובדות שלא ניתן היה לגלותן בזהירות סבירה, טרם החתימה על ההסכם. על כן אין גם כל תשתית להשעיית מרוץ ההתיישנות בתביעה כנגד טוקאן לביטול ההסכם, בין מכוח סעיף 7 ובין מכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תש"ח – 1968.