בדגל האדום מס' 6 מתייחסת המבקשת לעסקאות שביצע מר טוקאן עם חברת החשמל בשנים 2008-2001, בעת שנאסר עליו להתקשר עם החברה בכל דרך שהיא בשל פרשת שחיתות קודמת שבה החברה שבבעלות טוקאן הייתה מעורבת. אף אם נניח כי כל הטענות בעניין זה נכונות, הרי שמדובר במעשים שנעשו לפני שנחתם הסכם הפשרה עם טוקאן, לא ברור מה ניתן ללמוד מכך. אין חולק, כי מר טוקאן לא היה "טלית שכולה תכלת", וכי לחברת החשמל לקח שנים רבות עד שהצליחה למגר את הפרשיות השונות בהן היה מעורב. מכאן ועד להציג את טוקאן, שנתבע באופן אישי והוקע מחברת החשמל, כיקיר החברה - רחוקה מאוד הדרך, אפילו באופן היפותטי.
-דגלים אדומים מס' 7 ו- 8 - המבקשת טוענת כי חברת החשמל לא השיבה באופן ענייני לטענותיה ולא סיפקה הסבר המניח את הדעת להתקשרות בהסכם הפשרה. כן טוענת המבקשת, כי גם העדרו של יהב מהדיון תומך בטענות שלה. ברי כי בטענות אלה אין כל ממש. חברת החשמל ויהב הגישו תשובה מפורטת ועניינית לטענות המבקשת, ובה פירטו את המניעים שעמדו בבסיס ההתקשרות בהסכם הפשרה עם מר טוקאן. אם נחייב חברות המשיבות לבקשות לגילוי מסמכים לצרף את כל המסמכים המבוקשים רק כדי להוכיח שאין בבקשה דבר, נימצא מייתרים את הדרישות הבסיסיות בהן חייבת הבקשה לעמוד, והצגת תשתית ראייתית מינימלית בראשן.
71. די במסקנה ולפיה המבקשת לא השכילה להצביע על תשתית ראייתי ראשונית להוכחת עילות התביעה כנגד נושאי המשרה כדי להביא לדחיית בקשת הגילוי.
תום הלב
72. טעם נוסף לדחיית בקשת הגילוי מבוסס על הדרישה כי בית המשפט ישתכנע כי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב. בע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר פסקה 15 (14.12.2006) אומר בית המשפט:
מסלול התביעה הנגזרת [...] מגלם בתוכו איזון בין שיקולים סותרים. זהו איזון בין האינטרס החברתי בהרתעת מזיקים פוטנציאליים לחברה מחד גיסא, ובין שיקולי המדיניות העומדים ביסוד שלילת אפשרותו של בעל מניות להיפרע בגין נזק שנגרם לחברה (firm) מאידך גיסא [...] כחלק מאיזון זה, מקנה החוק שיקול דעת לבית משפט באישור תביעה נגזרת. שיקול דעת זה מותנה בתום לבו של התובע תביעה נגזרת.
(ראו גם רע"א 8798/18 הנ"ל )
קשה להגדיר את כל המצבים בהם ייחשב בעל מניות המבקש גילוי מסמכים לצורך הכנת תביעה נגזרת כחסר תום לב. ראינו כי רכישה מאוחרת כשלעצה אינה מספק לקבוע כי בעל המניות פועל בחוסר תום לב, ככל שיש הסבר סביר לרכישה. גם העובדה כי בעל המניות או מי מבני משפחתו או מבעלי קירבה אחרת אליו (כגון חברות קשורות) מנהל הליכים כנגד החברה, אינו מספיק כשלעצמו לקבוע כי בקשתו נגועה בחוסר תום לב.