-דגל אדום מס' 3 - העובדה לפיה חברת החשמל הסכימה לשאת בשכר טרחת עורך דינו של טוקאן אין כדי להעיד על דבר. אין ספק שחברת החשמל שילמה מחיר יקר עבור הסכם הפשרה עם טוקאן, מסיבות שפורטו בהרחבה לעיל (ראו סעיף 23 לעיל). חלק מהתשלום בוצע בדמות מחיקת התביעה כנגדו, וחלקו בדמות הנשיאה בשכר טרחת עורך דינו.
-דגל אדום מס' 4 - גם בעובדה שסכום התביעה לא גדל בעקבות הסכם הפשרה עם טוקאן אין כדי להעיד על דבר. המבקשת עצמה מתארת על פני שני עמודים את השינויים שכתב התביעה עבר לאור המידע שמסר טוקאן: הוספת פרק העוסק במעשי שוחד של חברת לב אופיר וקבלת שוחד על ידי מחסנאי החברה; הוספת טענה בדבר הדלפת אומדני מחיר במכרזים; פירוט נזקים וייחוס סכומי תביעה נפרדים לנתבעים השונים, ועוד. לא מדובר בתיקונים של מה בכך, אלא בתוספות משמעותיות, המתארות מסכות עובדתיות שלמות הנוגעות למעשי השוחד בחברה. חברת החשמל אף הוסיפה וציינה כי בעקבות המידע היא הפסיקה לעבוד עם ספקים מסוימים, ויש להזכיר גם את ערך הרתעת הרבים שגלום במהלך אליו יצאה החברה, ואינו ניתן בהכרח לכימות כספי. העובדה שסכום התביעה נותר זהה אין בה כדי להעיד על כך שתרומת המידע שמסר טוקאן לא הייתה משמעותית לחברת החשמל בניהולה את התביעה וביכולת שלה להוכיח את הטענות שנטענו על ידה גם קודם לכן, ואף לא על הפגם שנפל בהתקשרות עמו.
עוד יצוין, כי העובדה שסכום התביעה לא פחת בעקבות הסרת שמו של טוקאן מכתב התביעה מלמדת כי לחברת החשמל לא נגרם נזק ממוני כתוצאה מהחתימה על הסכם הפשרה, ואולי דווקא להיפך.
-דגלים אדומים מס' 6+5 - דגלים אדומים אלו מפנים זרקור אל פועלו של עו"ד יהב, וגב' גנוסר מבקשת להסיק מהם על קיומו של קשר בינו לבין טוקאן, שייתכן שהוביל לחתימת הסכם הפשרה. נפתח בדגל מס' 5. בלבד מנספח 20 לבקשת הגילוי עולה, שיהב העיד כי טוקאן הזהיר אותו שחברי הועד מחפשים דרכים שונות לפגוע בו, וכי הוא סבור שתלונה בגין הטרדה מינית שהוגשה כנגדו היוותה חלק מניסיונות אלו. כבר עתה יובהר, כי נספח 20 הוא דו"ח סודי הממוען למכותבים אליו בלבד, ולא ברור כיצד עלה בידיה של המבקשת להשיגו. לגופו של עניין, טוקאן ציין בסעיף 60 לתשובה לבקשה מטעמו כי "הזהיר" את עו"ד יהב בעניין זה בשנת 2014 - מספר שנים לאחר שנתם עמו הסכם הפשרה, ובסמוך לפני שהוגשה כנגדו התלונה, בשנת 2015. זאת ועוד, הסכם הפשרה אושר על ידי חברי הדירקטוריון של חברת החשמל, ולא רק על ידי עו"ד יהב. כלומר, אף אם היה לעו"ד יהב עניין או מניע לאשר את הסכם הפשרה, אין בכך ללמד על האינטרסים של יתר הדירקטורים ונושאי המשרה שאישרו את ההסכם.