36. עוד קבעתי, כי החרמת אנייה המבקשת להפר סגר ימי אינה פוגעת בזכות המחאה של משתתפיה. הזכות למחות כנגד פעולות הממשלה, הזכות להפגין ולבטא דעות כנגד החלטות הממשלה, היא זכות מוכרת ואין עליה כל עוררין. כך רשאי כל אדם למחות כנגד פעולות מדינת ישראל ברצועת עזה, נגד המצור היבשתי, הסגר הימי או נגד כל פעולה אחרת (על זכות המחאה ראו עע"מ 3829/04 טויטו נ' עיריית ירושלים, פ"ד נט(4) 769 (2004); בג"צ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג(3) 289 (1999); רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית ת"א – יפו, פ"ד נא(4) 625 (1997); בג"צ 2979/05 מועצת יש"ע נ' השר לביטחון פנים (27.3.2005)).
הוספתי כי זכות המחאה אינה ניצבת לבדה והיא תיסוג אל מול אינטרסים מוגנים אחרים (ראו למשל בג"צ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת (15.4.2015)). בתי המשפט הכירו כי חופש הביטוי, לרבות החופש להעביר ביקורת על החלטות ממשלה, עשוי ליסוג מפני אינטרסים מנוגדים (דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל, פ"ד סה(1) 23 (2011); בג"צ 2753/03 קירש נ' ראש המטה הכללי של צה"ל, פ"ד נז(6) 359 (2003); בג"צ 399/85 ח"כ כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255 (1987); עע"מ 3829/04 הנ"ל; א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית כרך שלישי 217 (1995)). כך נקבע גם כי הזכות להפגין עשויה לסגת מפני אינטרס ציבורי נוגד (בג"צ 2969/05 הנ"ל; בג"צ 6658/93 עם כלביא נ' מפקד משטרת ירושלים, פ"ד מח(4) 793 (1994); בג"צ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393 (1984)).
37. זאת ועוד, זכות המחאה אינה יכולה להצדיק הפרת הדין. כך למשל ברע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נא(4) 625 (1997), בחן בית המשפט העליון את חוקיות הקמת מאהל בלתי חוקי לצרכי מחאה והוצאת צו הריסה כנגדו. בפסק הדין נקבע במפורש כי הזכות להפגין אינה יכולה לשמש הצדקה להפרת הדין, וכי גם זכות יסוד נובעת מן הדין וזקוקה לו (וראו לעניין זה גם: בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים, פ''ד לד(2) 169 (1979).
38. כאשר עוסקים בספינת מחאה, כלומר בספינה שמפרה את הסגר שלא לצורך העברת ציוד הומניטארי, או אחר, אלא רק כדי לעורר דיון ציבורי בינלאומי, השיקול המרכזי המנחה הוא שיקול ההרתעה. מי שמעוניין למחות כנגד החלטות או פעולות של ממשלת ישראל, יכול לנקוט בדרכים רבות ומגוונות, שאין בהן משום הפרה של הסגר הימי שהוכרז. כך בדו"ח ועדת פלמר פסקה 92, עמ' 48 נאמר: