39. הסבריה של שני וייס ושל פאר להיעדר המסמך המקורי מתיישבים עם התנהלות סבירה בנסיבות המקרה. יתרה מזו, ראינו כי גם הנתבע סבר שסריקת מסמכים היא דרך ראויה לשמירתם שהרי בהודעת הדואר האלקטרוני הודיע כי יסרוק וישלח.
40. בטרם סיום אזכיר כי גם בהיעדר מסמך מקורי יכול היה הנתבע לנסות ולקעקע את העדות בדבר חתימתו על המסמך, להציג חוות דעת בדבר זיוף חתימתו וכדומה. הנתבע לא עשה מאום ולא ניסה לבסס את טענת הזיוף. אמנם הנטל להוכחת החתימה מוטל על שכמי התובעת, אולם לאור העדויות בדבר החתימה, צפוי היה שהנתבע יציג ראיות סותרות וישכנע כי מדובר בזיוף. הנתבע לא עשה כן ויש בכך חיזוק נוסף לעדויות בדבר החתימה.
41. הסכם המייסדים לא מומש במלואו, המניות לא הועברו, הנספחים לא הוכנו ולא נחתמו. ההסברים שניתנו לכך על ידי התובעות אינם מוגדרים דים. הסבר אחד שניתן על ידי פאר היה כי לעסקה היה שותף אדם נוסף, נמרוד ורד. מדובר באדם שהיה שותף עם פאר בעסקים שונים, אף כי לא היה רשום כבעל מניות בגרין קי (עמ' 36). לטענת פאר הוסכם כי לאחר החתימה על הסכם המייסדים, יועברו גם מניות גרין קי לנמרוד ורד ורק לאחר מכן יבוצע רישום הזכויות בנטוורקס (שם). לגרסה זו אין שום תימוכין נוספים ומר נמרוד ורד לא זומן לעדות.
42. הסבר אחר שניתן היה כי בשל חובות שרבצו על הנתבע התעכב הרישום (ראו עמ' 40 עדות פאר וכן ת/2 סעיף 10 לתצהיר נעמי בר אליה). לעניין זה נזכיר כי אין חולק שהתובעות הלוו לנתבע כספים וכי הנתבע לא השיב את מלוא החוב. עניין זה נדון בתביעה בבית משפט השלום ובין הצדדים הושג הסכם שסיים את המחלוקות בעניין חוב השכר לנתבע וחוב הנתבע להחזר ההלוואות (ראו נ/5). במסגרת הסכם זה שילם הנתבע לפאר , סכום מוסכם של 18,000 ₪ בלבד (ראו גם עדות פאר עמ' 37).
43. למרות שברור כי הסכם המייסדים לא קוים במלואו אין בכך די כדי לפגום בתקפו. מהראיות עולה כי בפועל הצדדים פעלו בהתאם לעקרונות שנקבעו בהסכם המייסדים; הנתבע הוצג לכל כשותף בנטוורקס, כך לעובדים וכך לצדדים שלישיים (ראו למשל עדות נעמי בר אליה, עמ' 16, עדות הגב' אתי סנזוריס עמ' 30, תצהיר מר נאור אלכתב, ת/7 סעיף 5, נספח א' לת/6). הנתבע החל לקבל שכרו בנטוורקס וכל פעילות המיזם הועברה לנטוורקס.
44. זאת ועוד, לא הוגשה כל ראיה ולפיה הודיע הנתבע על ביטולו של הסכם המייסדים; לא הוגשה גם כל ראיה על דרישות מצדו של הנתבע להעברת המניות על שמו; לאישור מינויו כמנכ"ל החברה או כל דרישה אחרת. התנהלות זו מעידה כי גם התובעות וגם הנתבע לא ראו בעיכוב במימוש הוראות ההסכם כעילה לביטולו ואף לא כתנאי מתלה לכניסתו של הסכם המייסדים לתוקף.