90. אין לכחד כי הבדל כה ניכר בסכומים הנדרשים עבור אותה עבודה מעלה סימני שאלה. התשובות שניתנו מטעם אפקון, לא בהכרח הבהירו את התמונה.
--- סוף עמוד 27 ---
בציר נשאל, למשל, כיצד ייתכן שאפקון נתנה הצעת מחיר כל כך נמוכה לאינטגרציה, אם מדובר בעבודה כה רבה מבחינת היקף השעות; וכיצד תומחרה עבודת אינטגרציה בתמחור אחיד לפריט (סך של 212.50 ₪) אם לטענתה המחיר אמור להיקבע לפי מספר נקודות הבקרה בכל פריט תוך שיש שונות רבה בין הפריטים.
בציר השיב שאפקון רצתה לקחת את הפרויקט כפרויקט אסטרטגי, במחיר אסטרטגי (עמ' 283 ש' 25-24; עמ' 316, ש' 21-20). מענה דומה נתן רוזנפלד בעדותו כשאמר שלאפקון היה חשוב מאוד לבצע את הפרויקט הזה אפילו במחיר הפסד (עמ' 171 ש' 25-22). גם רובין העיד כי הפרויקט היה מאד אסטרטגי לאפקון וכי כאשר אפקון מחליטה לקחת פרויקט, ניתנים "מחירים מאוד, מאוד תחרותיים" (עמ' 438 ש' 11-9).
במקביל אמר בציר בעדותו כי הוא סבור שאם הפרויקט היה מתנהל לפי התוכנית, במחיר של 212.50 ₪ לאינטגרציה לפריט, אפקון לא הייתה מרוויחה ולא מפסידה (עמ' 318, ש' 7). העד עומת עם האפשרות שאינטגרציה ל-6 פריטים מסוג EL-8 הייתה עולה לאפקון, לשיטתה, בפועל, סך של 349,200 ₪ (6 X עלות העבודה הנטענת ע"י אפקון), בעוד הייתה מקבלת תשלום של 1275 ₪ בלבד (לפי כתב הכמויות החוזי, שכן הגידול לא היה עובר את הרף המאפשר פתיחה מחדש[12]) ונשאל האם היה הדבר מביא את החברה לקושי כלכלי. לא ניתן לכך מענה של ממש (עמ' 319 ש' 28-5). רש"ת מצדה הפנתה לפסיקה העוסקת בהצעה תכסיסנית למול הצעה גירעונית במכרז (כגון בר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, 22.11.2010).
91. מעבר לתמיהות אלו[13], לא ניתן לשלול את טענת רש"ת כי זכות לפתיחת מחירים במקרה של עליה בכמות (מעבר ל-150%), אין פירושה זכות לשינוי נקודת המוצא בכתב הכמויות של מחיר אחיד ליחידה בתשלום לאינטגרציה. לפי עמדה זו, פתיחת מחירים יכולה להצדיק דרישת מחיר גבוה יותר לכל יחידה (בכפוף לביסוסו), אך לא שינוי של שיטת התמחור וקביעת מחיר אינטגרציה ספציפי לפריט, באופן הגורר עלייה כה משמעותית במחירי האינטגרציה. דבר שאינו צפי סביר מראש של הצדדים גם למקרה של גידול בכמות (ולמרות עמדת רובין לגבי צפי אפשרי של רש"ת, בהינתן שהסכום בו העריכה את המכרז היה כפול מהצעות המגישים, עמ' 463 ש' 5 - עמ' 464 ש' 4).