הטענה לגבי העלות נסמכה על הצעת מחיר של ספק מיום 28.6.2010 (עמ' 276 ש' 24-21). מדובר בהצעת מחיר (ולא חשבונית) ממועד המאוחר במספר שנים למועד אספקת הציוד ("...לא איתרנו את המסמכים הרלוונטיים לנושא הזה, ולכן ביקשנו מספק הלוחות שינפיק לנו הצעת מחיר"; עמ' 277, ש' 6-5; "אני לא זוכר, אני לא הייתי אז", עמ' 277 ש' 14).
--- סוף עמוד 34 ---
כמו כן, עסקינן בהצעה יחידה מספק פלוני (ליטווק הנדסת חשמל ובקרה בע"מ) אשר העד לא ידע לומר אם הוא אשר סיפק את הפריטים לפרויקט (עמ' 277, שורה 18-17; עמ' 282 ש' 17-12). גם בשלב הסיכומים לא אותרה הפנייה מטעם אפקון למסמך שהוגש ממנו ניתן ללמוד את זהות הספק בזמן אמת.
העובדה שמדובר באסמכתא שאינה מזמן אמת והטענה כי הדבר היווה אילוץ בעקבות חיפוש שלא צלח, לא נזכרו בתצהיר שהוגש אלא עלו בחקירה הנגדית (ור': עמ' 279 ש' 25-7).
יוער כי ככל שעלות אמיתית של יחידה היא מעל 53,000 ₪ ומתוך כך למעלה מ-30,000 ₪ תשלום לספק הארונות ו-11,981 ₪ עבור תקורה ורווח (סע' 113 לתצהיר בציר), יוצא שהצעת אפקון למכרז, שתמחרה יחידה אחת ב-9,000 ₪ והתחייבה ל-11 יחידות (ואף 16 יחידות), גילמה הפסד מובנה של עשרות אלפי שקלים ליחידה ומאות אלפי שקלים לסוג הפריט. למעשה, ההצעה המקורית עבור פריט הייתה נמוכה באלפי שקלים מרכיב תקורה ורווח בדרישה שאמורה לשקף עלות אמיתית (עמ' 283 ש' 6-4).
107. דוגמא נוספת נוגעת לפריט 35.42.001. הדרישה הכספית המעודכנת של אפקון לגבי פריט זה נסמכה על אסמכתאות משנת 2004 (תצ/78 תובעת, מסמכים ח/6 ו-ח/7; עמ' 288 ש' 29-17, עמ' 289 ש' 3-1). מהדיון עלה כי אין מדובר בהכרח באסמכתאות המתייחסות לפריטים שסופקו בזמן אמת בפרויקט, באשר יחידות רבות של פריט זה סופקו עוד בשנים 2001 ו-2002 (מ/20, מ/26). כך עלה גם לגבי פריטים נוספים.
משנשאל על כך אמר העד: "ניסינו לאתר את החשבוניות ואני אמרתי את זה גם מקודם, לא הצלחנו לאתר את כל החשבוניות בזמן אמת, והבאנו חשבוניות כמה שיותר קרוב לזמן האירוע" (עמ' 290 ש' 23-21). לדעת העד, בעניין הפריט הקונקרטי הדבר פעל לטובת רש"ת כי לשיטתו עם השנים מחירו ירד (עמ' 290 ש' 26-24; עמ' 292 ש' 28-5).
האסמכתאות לגבי פריט 42.001 מעלות סימן שאלה גם לגבי שער הדולר. בעוד תשלום עבור יחידות של פריט זה בוצע גם בשנים 2001 ו-2002, האסמכתאות שהובאו לא רק מתייחסות למחירי הספק בשנת 2004 בלבד (ולא למחירים שהיו באספקה ותשלום בפועל של חלק מהיחידות) אלא הומרו לשקלים לפי שער הדולר בנובמבר 2004 ולא לפי שערי הדולר במועדים בהם בוצע התשלום בפועל. העד לא ידע להשיב אם שערים אלה היו גבוהים יותר או נמוכים יותר (עמ' 294 ש' 13 – עמ' 295 ש' 7).