ביום 15.2.2011 נכרת הסכם בין פלאפון למבקשת (להלן: ההסכם או הסכם פלאפון). אין מחלוקת כי דהן לא היה מעורב בשלב האחרון של המו"מ עם פלאפון ולא הובא לידיעתו האמור בטיוטה הסופית של ההסכם. לטענתו של דהן, לאחר החתימה על הסכם פלאפון, המבקשים התנערו מהתחייבויותיהם, למרות שתודות לייעוץ והליווי שהעניק למבקשת, היא חסכה כ-17 מליון ₪ בהפחתת המחירים והעלויות בהם נרכשו השירותים של פלאפון.
מכאן הסעדים להם עתר דהן בכתב התביעה: אכיפת ההסכם בינו לבין המבקשים, כך שיועברו לו 10% ממניותיה של המבקשת, ולחילופין, ולצרכי אגרה, לחייב את המבקשים לשלם לו הסך של 2,550,000 ₪.
3. המבקשים הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד, בהם הוכחשו טענות דהן. לגרסת המבקשים, הם שכרו את TCM לצורך ייעוץ וסיוע בהגשת הבקשה לרשיון, ושילמו לחברה תמורה מלאה בגין שירותיה. אמנם בהמשך הועלתה האפשרות לפיה TCM תספק שירותים למבקשת לאחר שזו תתקשר עם ספק מארח (כדוגמת חברת פלאפון) תמורת אופציה להקצאת מניות, אולם מעולם לא התגבש הסכם בין הצדדים. המבקשים טענו, כי ביום 21.12.2010 שלח היועץ המשפטי של המבקשת לדהן טיוטת הסכם, שלא היתה מקובלת על דהן, שביצע בה עשרות מחיקות ותיקונים, ולאור הפערים הניכרים בין הצדדים לא היה כל בסיס להמשך ההתדיינות ביניהם. המבקשים הכחישו כי דהן היה גורם דומיננטי במו"מ, כטענתו. לטענת המבקשים, דהן אמנם סייע במו"מ מול חברת פלאפון במספר פגישות בהן השתתף, ומיילים שנשלחו על ידו, אך מעורבותו בהסכם פלאפון הייתה שולית. לטענת המבקשים, הסכם פלאפון נחתם כעבור זמן, לאחר שהתנהל מו"מ נוסף עם פלאפון, שדהן כלל לא היה מעורב בו, וכי הסכם פלאפון במתכונתו הסופית, היה שונה מהותית ומשופר משמעותית מהמתווה עליו דובר בתחילת הדרך.
בתביעה שכנגד, תבעו המבקשים מדהן פיצוי בסך 2 מליון ₪ בגין הפרה של הסכם הסודיות עליו חתם, ובגין פרסום שקרי אודותיהם בעיתון גלובס.
4. במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים, עתר דהן עתר בבקשה להורות למבקשים לאפשר לו לעיין בהסכם פלאפון, בטענה שיש בהסכם להוכיח את תרומתו למו"מ מול חברת פלאפון. המבקשים התנגדו לבקשה מן הטעם שההסכם אינו רלוונטי לתביעה ומן הטעם שההסכם הוא הסוד המסחרי (בה"א הידיעה) של המבקשת, ועל כן אין להורות על גילויו. עוד נטען, כי הבקשה מוקדמת, ועל בית המשפט להכריע תחילה אם נכרת הסכם שותפות בין המבקשים לדהן, ורק לאחר מכן להידרש ליתר טענותיו של דהן.