תמצית טענות התובעים בסיכומיהם
26. סיום עבודות החיזוק בבית המשותף חל עם קבלת טופס 4 מהועדה המקומית לתכנון ובניה בפתח בתאריך 27.06.2018 (ראה נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם תובעת 2).
27. בסוף חודש מאי 2019, פתח הנתבע, שסרב להתחבר למערכת הגז מרכזית כמו יתר הדיירים (הוותיקים והחדשים) בבית המשותף, דלת בקיר ביתו לכאורה בלבד, כדי לאפשר גישה לבלוני הגז שהעמיד בחצר המשותפת וזאת בלי לקבל את הסכמת הדיירים בבית המשותף.
28. טענתו כי פתיחת הדלת בוצעה בהיתר שינויים שהתקבל כדין – מטעה. שהרי ב"כ הדיירים סיים את ייצוגם מול היזם עם קבלת טופס 4 ורישום הבית המשותף בפנקס הבתים המשותפים ולכן חתימתו על הבקשה להיתר חורגת מהרשאתו המקורית. מה עוד שהגשת ההיתר לשינויים בוצעה בניגוד גמור לרצונם וכי מעולם לא פנו הדיירים כלל ליזם בבקשה לפתוח דלת כלשהי לחצר (ראו נספחים ת/2 ו-ת/3).
29. הסיבה העיקרית לפריצת הדלת לחצר על ידי הנתבע היא רצונו להשתלט על שטח ציבורי, לנכס לדירתו את החצר המשותפת ולמקסם את דמי השכירות המתקבלים מהשכרת דירתו בקומת הקרקע.
30. הנתבע לא מילא אחר החלטת אסיפת הדיירים מתאריך 8.2.20 והוראות פסק הדין החלקי מהדיון בתאריך 20.7.20 ומטלטליו עדיין נמצאים בחצר.
31. לאור האמור לעיל והסכמת הצדדים בדיון הוכחות כי פריצת הדלת בוצעה ללא אישור האסיפה הכללית בבית המשותף, דין התביעה להתקבל ועל בית המשפט לפסוק הוצאות כפי שפורטו בסעיף 4 לתגובת התובע לסיכומי הנתבע.
תמצית טענות הנתבע בסיכומיו
32. על מועד הגשת הבקשה להיתר השינויים ופתיחת הדלת החליט היזם בעצמו ולא הנתבע, ולכן לא ברור מדוע הוגשה התביעה נגד הנתבע. הבקשה הוגשה רק לאחר מועד קבלת טופס 4 ולא במהלך ביצוע עבודות החיזוק כדי לא לעכב את רישום הבית המשותף ומסירת החזקה בדירות החדשות.
33. התביעה מבוססת על הנחה מוטעית, לפיה אין בידי הנתבע היתר בנייה לפתיחת הדלת. משאין מחלוקת שיש בידי הנתבע היתר, יש לדחות את התביעה.
34. תקיפת ההיתר, משמעותה גם תקיפת היתר נוסף שעניינו שינוי מיקום מכפיל החנייה. אי אפשר לבטל את ההיתר בעניין פתיחת הדלת, בלי שיבוטל ההיתר בעניין מכפיל החנייה. מה עוד שאותו היתר עסק בדלת נוספת.
35. הנתבע קיים את הוראות פסק הדין החלקי מתאריך כ"ח בתמוז תש"פ (20.7.2020) והסיר את כל מה שנדרש מהחצר. חרף זאת, ממשיך התובע להטריד את דייריו של הנתבע.
36. הגב' אריאלה נבו, נציגת התובעת 2, אינה הנציגה הרשמית של נציגות הבית המשותף. לא הוצג על ידה כל יפוי כוח מתאים או אסיפת דיירים המסמיכה אותה לייצג את נציגות בעלי הדירות. על כן, יש למחוק אותה מהתביעה.
37. בהנחה שב"כ הדיירים השתמש שלא כדין ביפוי הכוח שקיבל מהדיירים, אין זה באחריותו של הנתבע ועליהם לפנות אליו ישירות.
38. הנתבע פעל כל העת בתום לב ובהתאם לחוק. אף עדותו של היזם מחזקת את הצורך החיוני בפתיחת הדלת מדירתו של הנתבע לחצר.
39. טענות התובעים נובעות מצרות עיין ורצון להטריד את הנתבע.
40. שטח החצר שייך לכל הדיירים, וכל עוד לא נעשה בה שימוש ייחודי, רשאי כל אחד מהדיירים להשתמש בחצר.
דיון והכרעה
פתיחת דלת בקיר החיצוני מהווה פגיעה ברכוש המשותף