51. אינני מקבל את טענת הנתבע לפיה קבלת התביעה, תבטל גם שינויים נוספים שנעשו במסגרת ההיתר, לרבות בקשר עם מכפילי חנייה ושינויים נוספים שנעשו מכוחם. במסגרת סמכותי כפי שנסקרה לעיל, אינני יושב כערכאת ערעור על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואינני בוחן את ההיבטים התכנוניים, אלא את ההיבטים הקנייניים. לכן, אין בקבלת התביעה כדי לבטל היתרים שניתנו על ידי ועדות התכנון.
52. לכן גם, טענתו של הנתבע וגם לאחר בחינת עדות היזם, לפיה אם ההיתר היה מוגש לפני קבלת טופס 4, היה הדבר יוצר עיכוב בקבלת טופס האכלוס, אינה רלבנטית כלל מהבחינה הקניינית ואף מחזקת את עמדת התובעים לפיה בכוונת מכוון הוגשה הבקשה להיתר רק לאחר קבלת טופס האכלוס, כך שלא היה צורך בקבלת ההיתר לשם האכלוס וסיום הפרויקט, אלא להיפך.
ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן מאת הדיירים במסגרת הסכם ההתקשרות אינו מהווה הסכמה קניינית של בעלי הדירות לאחר שהסתיים הפרויקט
53. אין בידי לקבל את טענת הנתבע, לפיה ההיתר לפתיחת הדלת, שנחתם בידי בא כוח הדיירים, נעשה מכוח ייפוי הכוח שעליו חתמו הדיירים במסגרת הסכם ההתקשרות, ולכן הוא מהווה הסכמת הדיירים לפתיחת הדלת, כפי שנדרש בפן הקנייני.
54. על משמעותו המשפטית של ייפוי כוח בלתי חוזר, עמדה כב' השופטת א' פרוקצ'יה בפסק הדין בעניין ע"א 1516/99 מרים לוי נ' נזיה חיג'אזי, נה(4) 730 (2001): "משמעותו המשפטית של ייפוי-כוח בלתי חוזר נשאבת מהוראות סעיף 14(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965. על-פי האמור בו, לא תסתיים שליחות באחד המצבים האמורים בסעיף קטן (א) "...אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות". ההרשאה על-פי הוראה זו ניתנת להבטחת "זכותו" של אחר, ומשמעות הדבר כי זכות כזו חייבת להתקיים כתנאי לכך שתינתן הרשאה להבטחתה. "באין 'זכות' לאחר, אין מקום להרשאה הניתנת להבטחת 'הזכות'..." כדברי א' ברק בספרו חוק השליחות (כרך ב) [21], בעמ' 1264".
55. בפסק הדין בעניין ע"א 380/88 מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהיימה אלנששיבי, מה(5) 410 (1991), חזר כב' השופט בך, על דבריו של כב' אלון בעניין ע"א 3/78 ראובן וינברנד נ' מירטל הדסה רוקמן, לג(2) 359 (1979) כי: "הזכות לביצוע השליחות, היינו לביצוע האמור ביפוי הכוח, אינה זכות מהותית העומדת בפני עצמה אלא מהווה היא זכות לוואי בלבד למימושה של הזכות העיקרית, המהותית, שנוצרה וקיימת מחוץ ובנפרד מייפוי הכוח. 'ייפוי הכוח הוא טפל לעסקה גופה, הוא בא כמכשיר בלבד לביצוע העסקה, לשם הבטחת ביצוע ההסכם' (מדברי השופט קיסטר בע"א 283/67 הנאמנים לנכסי א. רפיח נגד מדינת ישראל, בע' ...137). ומאחר שכך, משבטלה הזכות העיקרית, הלוא היא העסקה גופה, ממילא בטלה הזכות הנלווית שביפוי הכוח, שכל כולה לא באה אלא להבטיח ביצועה של העסקה גופה...