10. התובעת גורסת עוד כי הנתבעת אינה יכולה להיבנות מטענה בדבר הפרת סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה, משום שלא עשתה שימוש בסעד הביטול, ואף לא הגישה תובענה נגד דורי בניה לביטול ההסכם. יתרה מכך, ההתחייבות הישירה שנטלה על עצמה הנתבעת כלפי התובעת – כנגד מחיקת הבקשה לעיקולים זמניים – ניתנה במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף שלהחלטה; הנתבעת מעולם לא הגישה תובענה עצמאית לביטול הסכם הפשרה וממילא ההסכם (וההתחייבות הכלולה בו) ממשיך ולחייב אותה.
11. הנתבעת מצדה גורסת כי ההתחייבות שנתנה לתובעת היא "שלא לטעון שההתחייבות בסעיף הנ"ל [סעיף 5.4 – ג.ש.] איננה התחייבות לטובת צד שלישי, קרי לטובת התובעת, שניתנה לתובעת הודעה על קיומה". כלומר, מדובר בהתחייבות שלא לטעון כי סעיפים 34 ו-36(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) אינם מתקיימים בענייננו. אולם – כך הנתבעת – אין כאן ויתור על טענה לפי סעיף 37 לחוק החוזים, המורה כי "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחוב תעמוד לו גם כלפי המוטב". לשון אחרת: ההתחייבות אמנם הופכת את סעיף 5.4 לחוזה לטובת צד שלישי, אך אינה מקנה לתובעת זכאות אוטומטית לתשלום, וכל טענה שיש לנתבעת כלפי דורי בניה לגבי אי-התקיימות התנאים הנקובים בסעיף 5.4, עומדת לה גם כלפי הנתבעת.
12. הנתבעת סבורה כי לשון ההתחייבות ברורה וחד-משמעית, וכי לא ניתן לעשות בה "מקצה שיפורים" בדיעבד. הנתבעת מדגישה כי אילו דורי בניה הייתה מקיימת את כל התנאים המנויים בסעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה, לא הייתה עומדת לנתבעת כל טענה בעניין זה. אלא שדורי בניה לא עשתה כן, כלומר לא שיתפה פעולה עם הנתבעת "בניסיון לייתר את העלויות העקיפות". הנתבעת טוענת עוד כי הדיווחים בדו"חות הכספיים שלה אינם מהווים "הודאה" כטענתה של התובעת, וגם בדו"חות אלה צוינה הכפיפות להתקיימותם של התנאים הנקובים בסעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה. אשר לאמירות שהשמיעו הנאמנים של דורי בניה – אלה אינן מחייבות את הנתבעת במאומה.
13. הנתבעת מוסיפה ומדגישה כי התובעת מעולם לא שיגרה לה דרישת תשלום מכוח סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה, ולא טענה בכתב התביעה להתקיימות התנאים של סעיף 5.4. משכך, סבורה הנתבעת כי נשמטת הקרקע מתחת לזכות התביעה של התובעת, ודין ההליך סילוק על-הסף. מעבר לכך, הנטל להוכיח את התקיימות התנאים של סעיף 5.4 מונח לפתחה של התובעת, ומכל מקום הנתבעת הוכיחה כי תנאים אלה – כולם – לא התקיימו. בהקשר זה מציינת הנתבעת כי התובעת, וכן דורי בניה (באמצעות הנאמנים), לא עדכנו את בית המשפט שדן בת"א 46859-07-16 לגבי הליכי חדלות הפירעון שנפתחו (בשנת 2019) נגד דורי בניה ולגבי צו הקפאת ההליכים. בשל כך ניתן פסק-הדין בת"א 46859-07-16, ולאחר מכן סירבו הנאמנים לדרישתה של הנתבעת לערער על פסק-הדין או לעתור לביטולו – משמע לא קיימו את חובת שיתוף הפעולה המעוגנת בסעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה, ולא אפשרו לנתבעת לטפל באופן בלעדי בהגשת ערעור.