מכאן התביעה שלפניי.
עיקרי המחלוקת – על-פי סיכומי הצדדים
7. התובעת טוענת כי ההתחייבות של הנתבעת כלפיה – זו שניתנה כנגד מחיקת הבקשה לביטול עיקולים זמניים – מותנית בשני תנאים בלבד: הראשון, קיומו של פסק-דין חלוט בת"א 46859-07-16, והאחר, העברת דרישת תשלום. לדעת התובעת, כך עולה מהלשון הפשוטה והמפורשת של ההתחייבות, ואין כל כפיפות לקיום התנאים הנקובים בסעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה. התובעת גורסת כי סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה מסדיר את ההתנהלות בין הנתבעת לבין דורי בניה בתקופת ניהול התביעה ועד למתן פסק-דין חלוט. התנהלות זו (שלתובעת אין השפעה עליה) אינה יכולה להפקיע את חבותה של הנתבעת כלפי התובעת לאחר פסק-דין חלוט – חבות זו תלויה רק בקיום תנאי ההתחייבות. התובעת סבורה כי מסקנה זו נגזרת לא רק מלשון ההתחייבות אלא גם מתכליתה – מתן מענה לחשש של התובעת מפני חוסר אפשרות להיפרע מדורי בניה, מחד גיסא, ולחשש של הנתבעת מפני הטלת עיקולים זמניים שיחמירו את המצב הפיננסי של חברת-הבת דורי בניה, מאידך גיסא.
8. התובעת מוסיפה וטוענת כי עמדתה של הנתבעת, המכפיפה את תוקף ההתחייבות לקיומם של תנאי סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה, מובילה לפרשנות אבסורדית ובלתי סבירה, המרוקנת את הסכם הפשרה מתוכן; פרשנות שלפיה כנגד הסכמתה של התובעת למחיקת הבקשה לעיקולים זמניים ניתנה התחייבות בעלמא התלויה ברצונה הטוב של הנתבעת. זאת ועוד: התובעת מציינת כי הנתבעת עצמה רשמה בדו"חות הכספיים לשנת 2018 כי "במקרה בו תחויב דורי בניה בתשלום כאמור, אזי החברה תהיה אחראית לתשלום עלויות אלה עד לסך של 3.1 מיליון דולר, בתוספת מע"מ". בדומה, אף הנאמנים של דורי בניה עדכנו את בית המשפט של חדלות פירעון על-אודות התחייבות ישירה של הנתבעת כלפי התובעת לתשלום סכום פסק-הדין עד תקרה של 3.1 מיליון דולר.
9. לשיטת התובעת, טענתה של הנתבעת בדבר הפרת סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה היא טענה מסוג "הודאה והדחה", ועל כן נטל ההוכחה מונח לפתחה. נטל זה לא הורם. בהקשר זה מדגישה התובעת בין היתר כי הנאמנים של דורי בניה באו להחלטה עניינית ומנומקת שלא להגיש ערעור על פסק-הדין בת"א 46859-07-16, זאת לאחר שיג-ושיח עם הנתבעת. סעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה אמנם כולל דרישה בדבר שיתוף פעולה בין דורי בניה לבין הנתבעת בכל הקשור לניסיון לייתר את התשלומים לתובעת, אך אין בו כדי לאיין את שיקול הדעת של דורי בניה או להטיל עליה חובה להגיש ערעור על פסק-הדין בהליך. מה עוד שהנתבעת בחרה שלא להגיש בעצמה ערעור על פסק-הדין, ושלא לפנות לבית המשפט של חדלות פירעון בבקשה להורות לנאמנים להגיש ערעור.