שנית, מהראיות שהוצגו לפנינו אף עלה כי העמותה הינה גורם 'חי ופעיל'. זאת ועוד, התובעת גם לא טענה – ובוודאי שלא הוכיחה – כי העמותה אינה סולבנטית;
שלישית, נפנה לפסיקה שצוינה דלעיל ולפיה הרמת מסך באשר לעמותה איננה בבחינת דבר שכיח;
רביעית, הנתבע הצהיר כי הוא משמש כיו"ר ומנכ"ל העמותה, אבל לא נטען ואף הוכח על ידי התובעת, כי הוא חבר בעמותה. בעניין שון שצוטט דלעיל, צוין כי "המלומד פרנקל, שציטטנו לעיל, התייחס ל"חברי עמותה". המלומדים בן ציון גרינברגר ונחמיה בן תור התייחסו ל"חברים דומיננטיים בעמותה" (בן ציון גרינברגר ונחמיה בן תור, דיני עמותות להלכה ולמעשה (התשס"ב-2002), בעמ' 39). הפסיקה הרלוונטית מתייחסת ל"חברי עמותה"...". הגם שניתן להניח שכחבר הוועד המנהל, היה הנתבע אמור להיות גם חבר עמותה[63], הרי שהתובעת לא טענה דבר בעניין זה, ואיננו סבורים כי בית הדין צריך למלא את מלאכתה עבורה.
161. לסיכום המחלוקת הנוכחית – טענתה של התובעת להרמת מסך כנגד הנתבע, ובכל הקשור לעבודתה במרפאה, דינה להתקבל. טענתה של התובעת להרמת מסך כנגד הנתבע, ובכל הקשור לעבודתה בעמותה, דינה להידחות.
ה. הזכויות המגיעות לתובעת
ה.1. מבוא והתייחסות לרכיב התביעה בגין עבודה בעמותה כמרצה
--- סוף עמוד 49 ---
162. נפנה עתה לזכויות המגיעות לתובעת בגין קביעותינו דלעיל. נשוב ונזכיר, כי תביעתה של התובעת התייחסה לארבעה תחומים שונים – העבודה במרפאה כשיננית; העבודה במרפאה בתחום השיווק; העבודה בעמותה כשיננית; העבודה בעמותה כמרצה. אשר לתחום האחרון – העבודה בעמותה כמרצה, הרי שטענותיה של התובעת נדחו על ידינו. לכן, התביעה ברכיב זה, דינה להידחות כבר עתה.
ה.2. התייחסות לרכיב התביעה בגין העבודה במרפאה בתחום השיווק
163. אשר לעבודה במרפאה בתחום השיווק, הרי שקיבלנו את טענתה של התובעת, כי היא עבדה במרפאה לאורך תקופת עבודתה, בנוסף לעבודה כשיננית, גם בתחום השיווק. העבודה בוצעה בהיקף חודשי של 6 שעות חודשיות. עם זאת, התובעת לא תבעה רכיב תביעה כספי בגין כך[64], והמחלוקת שבנדון משפיעה על היקף העסקתה של התובעת, לכל היותר.
ה.3. התייחסות לרכיבי התביעה בגין העבודה במרפאה ובעמותה כשיננית
164. פיצויי הלנה – סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע כי בית דין אזורי רשאי להפחית פיצויי הלנת שכר או לבטלם אם מתקיימות עילות מסוימות, כדלקמן: "בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".