הנתבעת 2 קיבלה את החזקה במושכר ביום 1.3.15, ועל-כן לא יכול להיות, כי הנתבעת 2 החזיקה בנכס עד ליום 11.4.15. הנתבעת 2 אף הודיעה לעירייה באמצעות בא-כוחה עו"ד ליאב ברק, ביום 2.4.15, כי קיבלה את החזקה החל מיום 1.3.15 וביקשה להירשם כמחזיקה בעירייה החל מיום 1.3.15.
אמנם הנתבע 4 הוא בנו של הנתבע 5 אולם לא מדובר בעסק משפחתי, הנתבע 4 הוא עובד שכיר בנתבעת 2. לטענתו, לקראת סוף שנת 2014 הנתבע 5 קיבל החלטה משמעותית לרכוש (דרך חברה בע"מ) את אולם אירועים שהפעילה הנתבעת 1. הרקע לכך נבע שהנתבע 4 עדכן אותו במצבת החובות של הנתבעת 1 ויידע אותו בעקבות טעויות טיפשיות שלו כי הוא חתום כרעב אישית ביחס לחלק מהתחייבויות החברה.
הסתבר לנתבע 5, כי אם הנתבעת 1 תקרוס עלול בנו לקרוס גם הוא, ולכן החליט לסייע לו ולרכוש את אולם האירועים מהנתבעת 1. הנתבע 5 טוען, כי נאמר לו על-ידי בנו, כי בעל המניות בנתבעת 1 ניתק מגע לאחר שהבין שהאולם בחובות ולא התעניין בגורלה של החברה. בתמורה לרכישת פעילות האולם דאגה הנתבעת 2 ליטול על עצמה חלק לא מבוטל מחובות הנתבעת 1 למשל: החובות כלפי המשכיר. תנאי זה הוצב על-ידי בעל הנכס שהודיע, כי אם לא ישולמו לו החובות הוא לא יסכים להשכיר את הנכס לנתבעת 2. פרט לכך ערב בנו לחובות כלפי המשכיר.
הנתבעת 2 שילמה את התחייבויות הקשורות לנתבעת 1 (אותם התחייבויות שבנו ערב להן אישית), ולעיתים נדירות גם לספקים שהיו חיוניים לנתבעת 2. כך למשל שילמה הנתבעת 2 לנושה חברת מרינה פטריות הגליל בע"מ סכום של 55,000 ₪. בדו"ח שנת 2014 ניתן לראות, כי נמסרו לספקים שיקים נדחים בהיקף של 1.7 מיליון ₪, שמרביתם היו בגין חובותיה של הנתבעת 1.
הנתבע 5 טוען, כי הנתבעת 2 פנתה לעירייה וביקשה להירשם כמחזיקה, ברם העירייה סירבה לרשום את הנתבעת 2 כמחזיקה בנכס, בטענה כי מדובר בשטח אחד אינטגרלי עם כניסה משותפת והעבירה את חשבונות הארנונה ומים על שמה של המשכירה, חברת מ.ר.נ השקעות בע״מ.
הנתבע 5 מציין, כי בשל סירובה של העירייה הוגשו הן על-ידי המשכירה והן על-ידי הנתבעת 2 השגות (שנדחו) ולכן הוגשה הודעת ערר (שעדיין תלויה ועומדת).
הנתבעת 1 נמצאת בהליכי פירוק וכל נכסיה מוקנים למפרק כך שמבחינה פרקטית לא יכולה הנתבעת 1 להעניק נכסים לצדדים שלישיים. הנתבעת 1 "נהנתה" מהכספים ששילמה הנתבעת 2 שכן אלו הקטינו, משמעותית את חובותיה. הנתבעת 1 הנתבעת 2 הנן ישויות נפרדות ואין כל קשר ביניהן ולו אין ולא הייתה כוונה מעולם להונות אף גורם. הכוונות היחידות שלו היו הפקת רווחים וסיוע לבנו שהיה חתום על ערבויות אישיות כלפי חלק מן הספקים.