ב.2. עיקר טענות הנתבעת
64. מנהלת משאבי אנוש היא הסמכות הניהולית הבכירה בחברה לצורך קבלת הלטה בדבר פיטורי עובדים. גב' מרדכי שוחחה עם התובע לאחר משלוח מכתב הנזיפה, ובעקבות זאת נשל¬ח לתובע מכתב הזימון לשימוע. גב' מרדכי היתה מעורה בפרטי המקרה ודיברה הן עם התובע והן עם מנהליו בטרם השימוע. התובע היה מיוצג במהלך השימוע. במהלך השימוע התובע לא העלה טעמים המצדיקים את התנהלותו החמורה ולא לקח אחריות על מעשיו. התובע מתעלם מעבירת המשמעת החמורה שביצע. כך גם טעתנו כי הוא זכאי לצאת להפסקה ולכן יצא, מופרכת מיסודה. לטענת הנתבעת, התובע מנסה בכל כוחו להראות פגמים בהליך פיטורים תקין לחלוטין. כך גם גם לשיטתו "הנטישה" לא היתה חום במטבח, אלא דבריה של גב' קדוש שאמרה לו ללכת. גב' מרדכי בדקה באופן אישי את הדברים כאשר בבדיקה מול גב' קדוש, הוכח שגב' מאור נטשה את המטבח בעקבות התובע. מכל אלו עולה כי התובע פוטר לאחר קיומו של שימוע במסגרת ניתנו לו הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו והליך הפיטורים היה כדין.
ב.3. המסגרת הנורמטיבית
65. בהתאם להלכה הפסוקה, מעסיק חייב לתת לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. עיקר מטרת השימוע הינה לתת לעובד אפשרות להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים:
"...על המעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע בגורלו, באופן שהעובד ידע לאילו טענות להשיב ולהתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. וכבר ציינתי בעניין גוטרמן: 'זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו'" .
66. בית הדין הארצי עמד על מספר מרכיבי ליבה האמורים להתקיים על מנת שהשימוע יגשים את תכליתו:
"הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך"
ב.4. הכרעה
67. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בכל המסמכים שהוגשו לתיק, שוכנענו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך הפיטורים שנערך לתובע. בהקשר זה שוכנענו, כפי שפורט בהרחבה בפרק א' לעיל, כי עילת הפיטורים האמתית של התובע היתה תלונותיו המרובות באשר לחום השורר במטבח. כפועל יוצא מהאמור, הרי שלא מדובר בשימוע שנערך בלב פתוח ונפש חפצה, כאשר נטישתו של התובע את המטבח היוותה אצטלה לפיטוריו. כמו כן, בהעדר עילת פיטורים אמיתית, כאמור לעיל, גם במהלך השימוע עצמו, לא הוצגו בפני התובע הטעמים האמיתיים לרצונה של הנתבעת לסיים את העסקתו. להלן נפרט את הטעמים למסקנות אלו.