דרישת תום הלב (סעיף 4(1) לחוק)
129. בענייננו, שוכנענו, כי בהתייחס לאמיתות האמור בתלונה, התובע ממלא אחר דרישת תום הלב וכי הוא אכן האמין כי קיימת סכנה תברואתית עקב מעלות החום במטבח, כפי שאף עולה מתגובתו במסגרת הודעת הוואטס- אפ מיום 30.7.18, אשר הובילה לאירועי אותו בוקר, כמתואר בהרחבה לעיל.
130. למרות זאת, בנסיבות המקרה דנן, אנו סבורות כי העובדות כפי שהוכחו בפנינו, תומכות דווקא בעמדתה של הנתבעת.
131. אין אנו משוכנעות כי תלונותיו של התובע הינן בבחינת "תלונה" כפי תכלית החוק. התובע אמנם פנה הן לממונים עליו והן לאגד בתלונה באשר לחום השורר במטבח. לדבריו, בתחילה הוא פנה בקשר למידות החום בחדרו . לדבריו, הפניות היו באמצעות הוואטס- אפ ובע"פ. ואולם, התובע לא הציג בפנינו ולו תלונה אחת בכתב.
132. למעשה התלונה היחידה שהוצגה בפנינו, היתה ההתכתבות בוואטס-אפ מיום 30.7.2018, כאשר דבריו נכתבו במסגרת ויכוח עם מר קדוש, כאשר לא הוצגה בפנינו מלוא התכתובת. מלבד דברים אלו לא הוצגה כל פנייה כאמור, לנתבעת או לאגד. גם באשר למידות החום במטבח, למרות טענת התובע כי קיים תיעוד לכך –התיעוד לא הומצא לתיק בית הדין.
133. כך גם, ככל שהתובע סבר שיש ממש בתלונתיו, גם לאחר ביקורו של מר ערוסי, ולאור עמדתו כי מר ערוסי הסכים איתו כי קיימת בעייה תברואתית, הרי שהתובע, גם לשיטתו, לא פעל ולא הגיש כל תלונה לרשות המוסמכת, כאשר בעת זו, ברור כי הנתבעת סבורה כי שאין מדובר בסכנה תברואתית, וגם לשיטת התובע, הנתבעת פעלה לשיפור תנאי החום במטבח.
134. לעניין זה, דעתנו היא, כי תלונת התובע לא הופנתה ל"רשות המוסמכת" לקבל את התלונה, לבדוק אותה או לחקור בעניינה. התובע לא הביא כל ראייה לכך כי הוא ניסה לפנות לכל גורם פנימי אחר בנתבעת לצורך הפסקת העבירה הנטענת לשיטתו ואף לא פנה לגורם החיצוני המוסמך לטפל בתלונה, זאת, על אף, שלעמדתו מדובר בעבירה שכרוכה בסכנה מיידית לשלום הציבור (כפי שיפורט להלן בפרק שעניינו דרישת הפנייה ל"רשות מוסמכת"). בסופו של יום, גם אם התובע סבר, בתום לב, כי אכן תלונתו באשר לסכנה התברואתית היא מוצדקת, הרי שלאחר ביקורו של מר ערוסי, לאור טענות התובע כי מר ערוסי אכן תמך בעמדתו, צריך היה התובע, לכאורה, לפעול להביא לידיעת הגורמים המסמכים לטפל בעבירה ולהפסיקה. התובע לא פעל כן, אף לשיטתו ולא המציא כל ראייה התומכת בפעולה כזו.
הפרת חיקוק (סעיף 4(2) לחוק)