38. זאת ועוד. במכתבה הנזיפה, בסעיף 8 ציינה גב' מרדכי כי התובע חיבל בעבודה בכך ששכנע עובדת אחרת לצאת מהמטבח באותו הבוקר, ובהתאם לכך זו היתה אחת מהעילות שפורטו במכתב הזימון לשימוע. ואולם במסגרת חקירתה, גב' מרדכי העידה כי היא לא שוחחה עם גב' יפה מאור עובר לשימוע וכי היא הבינה זאת מגב' קדוש. עדותה בשאלה מדוע לא ביררה את הדברים מול גב' מאור, נגועה בסתירות. בתחילה השיבה גב' מרדכי כי היא ניסתה להשיג את גב' מאור, דהיינו, היא סברה תחילה כי יש לשוחח איתה ישירות בטרם השימוע, אך לא השיגה אותה. בהמשך הדברים טענה כי היא התמקדה בנטישה של התובע את המבטח. מדברים אלו עולה כי למרות טענתה של גב' מרדכי בתצהירה ובסיכומי הנתבעת, כי היא היתה גורם מרכזי בהחלטה לפטר את התובע, היא כלל לא פנתה לברר את הדברים עם גב' מאור, אשר היתה, לכל הפחות, עדה לאירועי אותו הבוקר. יצויין כי גב' מרדכי אף לא שוחחה עם גב' מאור לאחר שיחת השימוע, ובטרם ההחלטה על פיטורי התובע, למרות בקשת התובע בעניין זה. כל זאת שעה שגב' מאור הציגה אישור מחלה ליום 30.7.21 ולימים שלאחריו.
39. כאשר נשאלה מדוע לא ביררה את השאלה האם גב' מאור עזבה את המטבח יחד עם התובע, אל מול גב' מאור, השיבה כך:
"ש. ישבת בדיון ושמעת את יפה מאור מעידה היא אמרה שהיא לא יצאה עם התובע, למה לא טרחת לדבר איתה כדי להיווכח ממנה האם נכון שהיא יצאה עם התובע או לא?
ת. הנושא העיקרי והמשמעותי אליו נדרשתי היה טיפול במנהל תחנה שנוטש תחנה בשיא העומס.
ש. כלומר לא היה חשוב לך לברר עם יפה ?
ת. לא באותן נקודות זמן, זה היו כמה ימים סמוכים של טיפול בנושא ובזה התרכזתי.
ש. בזה התרכזת בלי לברר את העובדות , לא דיברת עם יפה?
ת. לא דיברתי עם יפה, התרכזתי בחיים".
40. הנה כי כן, הגם שגב' מרדכי היתה גורם משמעותי בהחלטה לפטר את התובע, כך לשיטת הנתבעת בתצהיריה ובסיכומיה –הרי שעל פי עדותה של גב' מרדכי, היא עצמה, היא לא ערכה בירור אל מול גב' מאור, למרות שטענה זו היתה אחת מן העילות לזימון התובע לשימוע ולמרות אישור המחלה שהמציאה גב' מאור.
41. עוד עולה מעדותה של גב' מרדכי, כי היא גם לא בדקה את הנסיבות שהובילו את התובע לעזוב את המטבח באותו בוקר. עובדות אלו נוגעות לא רק לשאלת הליך הפיטורים, בו נדון בהמשך הדברים, אלא גם לעילת הפיטורים של התובע.
42. גב' מרדכי, מספרת בעדותה כי היא לא נסעה למטבח בטרם השימוע והיא בדקה את אופי הפעילות של התחנה באמצעות הממונים על התובע. בעדותה אמרה במענה לכך שטענתיו של התובע לא היו מוצדקות, כי:... סכנה תברואתית לא היתה, אי אפשר להתכחש לטענה סובייקטיבית לעובד שאומר שחם לו, ולכן נעשו מאמצים..."