11. מבירור שנעשה מול נציגי בנק לאומי עולה כי התובע פנה לבירור סטטוס ההעברה ונאמר לו כי מאחר שהוא מעביר 3 מיליון לטובת השקעה לא פיננסית, הרי שיש לנכות מס במקור. התובע לחץ על הבנק להעביר את הכספים.
12. על התובע (הנתבע שכנגד) להשיב את פיצויי הפיטורים וההודעה מוקדמת. התובע היה מעורב במעשה מעילה ואף קיבל טובות הנאה בשל שיתוף פעולה שלו עם בעלי השליטה לשעבר של הנתבעת.
13. התובע מונה כסמנכ"ל כספים של הנתבעת וקיבל תוספת של 90% במשכורתו ורכב יוקרתי, בתמורה למילוי הוראותיהם של בעלי השליטה הקודמים בכל הקשור למעילת הכספים בחברה והטעיית חברי ההנהלה.
14. בסעיף 4 למסמך ההבנות מפורטת התמורה שהתובע יהיה זכאי לה, בין השאר, בגין כהונתו העתידית במשרה:
משכורת חודשית בסך של 28,000 ₪;
משכורת 13, רכב וקרן השתלמות;
בונוס שנתי בגין הגעה ליעד הרווח התפעולי בשיעור של 0.15% מיעד הרווח התפעולי ובנוסף ובמקרה שרווחי החברה עלו על יעד הרווח התפעולי, בונוס נוסף בשיעור של 0.4% מההפרש בין הרווח בפועל לבין יעד הרווח התפעולי, עד למקסימום של 4 משכורות חודשיות;
בונוס שנתי לפי שיקול דעת וועדת התגמול של החברה, שלא יעלה על משכורת חודשית אחת.
15. התובע מעל בכספי החברה.
16. על רקע מעשה המעילה וחילופי השליטה, ובנוסף להדחתם של חברי הדירקטוריון שכיהנו באותה העת (מר גורטובוי ומר אילן אדמון), החברה נקטה בהליך סיום העסקה נגד מנכ"ל החברה באותם המועדים וסיימה העסקתו.
17. בנתבעת התקיימה בדיקה מעמיקה באשר לנסיבות שאפשרו את מעשה המעילה וביחס לגורמים שהיו מעורבים בה ותוך זמן לא רב התברר, שהתובע ידע שההשקעות הכספיות הן בפיקדון והן באג"ח הן פיקטיביות ולא כשרות והן בוצעו שלא לטובת החברה ועל מנת לשרת את האינטרסים הפרטיים של בעלי השליטה לשעבר בנתבעת.
18. בחודש 2/16 הוגשה ע"י חברת יעד פאר שירותי ניהול בע"מ (בעל מניות בחברה) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה ובהם התובע בטענה להפרת חובת הזהירות והאמונים אותם חייבים לחברה.
19. התובע לא היה זכאי להפרשות סוציאליות לאחר 18.7.17. הנתבעת הפרישה את כל כספי הגמל וקרן ההשתלמות על פי משכורתו כפי שהדבר משתקף בתלושי השכר.
20. התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת של 3 חודשים אלא לפנים משורת הדין שחררה הנתבעת לתובע את הפיצויים (120,209 ₪) שעמדו לרשותו ושילמה לו חודש הודעה מוקדמת.
21. התובע היה זכאי לצבירה של ימי חופשה של 30 יום ול-15 יום בשנה (תוספת להסכם מיום 1.3.14) ועל פי מסמך ההבנות מחודש 11/2015, התובע היה זכאי ל-22 ימי חופשה לשנה ללא הגבלת צבירה. בחודש 7/17 עמדו לזכותו של התובע 25.14 ימי חופשה לא מנוצלים והתובע לקח 5 ימי חופשה לכנס באילת. לכן, נותרו לו 20.14 ימי חופשה ואלו נפדו. התובע אינו זכאי לפדיון ימי חופשה נוספים.
22. לתובע נערך שימוע כדין ובנסיבות שתוארו הנתבעת הייתה רשאית לסיים עבודתו של התובע.
23. התובע לא היה זכאי לתשלום הבונוס לשנת 2016 לפי המנגנון הקבוע במסמך ההבנות ובשים לב להוראת סעיף 5.8 למסמך ההבנות, הקובע כי הוא בטל ומבוטל בהיעדר הסכם מפורט עם התובע, אשר מעולם לא נחתם.
24. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לקבל סכומים ששולמו לתובע לפנים משורת הדין או ביתר על ידי הנתבעת: סך של 153,209 ₪ ששולם לתובע לפנים משורת הדין בגין הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים וסך של 33,062 ₪ בגין בונוס לשנת 2016 ששולם לו ביתר.
25. אם ייקבע שהתובע זכאי לבונוס של שנת 2017 הרי שהוא עבד עד סוף 6/17 ורווחי הרווח התפעולי לא הגיעו ליעד שנקבע (נספח 37 לכתב ההגנה). לכן, בכל מקרה התובע אינו זכאי לבונוס לשנת 2017.
שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת פסק הדין.
עדויות
מטעם התובע שמענו את עדות התובע ואת העדים מטעמו:
גב' סיגלית גרינבוים, לשעבר דירקטורית חיצונית בנתבעת ויו"ר ועדת התגמול בנתבעת;
מר אדמון אילן, יו"ר דירקטוריון הנתבעת מיום 15.12.15 ועד ליום 13.7.17.
מטעם הנתבעת העידו:
מר יוסי ויליגר , בעל השליטה בנתבעת;
מר אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים מיום 15.10.17;
מר פנחס ירוני, גזבר הנתבעת מיום 13.10.98;
מר דורון יוניסי, מבקר הפנים של הנתבעת וחברת האם "וילי פוד השקעות בע"מ".
הכרעה
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ברובה ודין התביעה שכנגד להידחות.
האם פעל התובע כדין?
1. טוענת הנתבעת כי מינויו של התובע לסמנכ"ל כספים שכלל העלאה בשכר ומתן רכב יוקרתי היו למעשה שוחד לתובע.
2. דירקטוריון הנתבעת החליט על הקמת חברת B.H.W.F.I בישיבתו מיום 13.11.14 על פתיחת חשבונות בנק לנתבעת ועל העברה של עד עשרה מיליון דולר לחשבונות הנתבעת. התובע לא היה חלק מדירקטוריון זה, בעוד האחים ויליגר היו דירקטורים. צביקה ויליגר לא התנגד להחלטה (ראה עמוד 3 בפרוטוקול) וביקר בעצמו בבנק באזרבייג'ן, כעולה מהפרוטוקול (פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 13.11.2014 צורף כנספח 7 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד, נספח 2 לתצהיר המשלים של התובע).
3. התובע לא קשור להקמת חברת הבת הנ"ל. ויליגר תמך בישיבת הדירקטוריון בהקמת חברת הבת ובהעברת 5 מיליון דולר לתקופה של 3 חודשים (ראו פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 2.12.14 – נספח 3 לתצהיר המשלים של התובע. שם, עמ' 3):
העד, מר ויליגר: אוקיי. אני דירקטור בחברה והחברה מחליטה להקים חברת בת ומקימים חברת בת ואין לזה בעיה,
ד"ר אלוני: אבל השאלה היא למה לא התנגדת להעברת הכספים?
העד, מר ויליגר: התנגדתי.
עו"ד נירהוד: לא, לא, לא התנגדת.
העד, מר ויליגר: לא התנגדתי?
עו"ד נירהוד: לא, נמנעת.
העד, מר ויליגר: סליחה, תביא לי רגע את הפרוטוקול אם התנגדתי או לא התנגדתי להעברת הכספים.
עו"ד כהן: יש לך את זה בתצהיר שלך.
העד, מר ויליגר: לא, רק תביאי לי, אני רוצה להראות, הוא ממציא.
עו"ד נירהוד: סעיף 11 בתצהיר שלך.
העד, מר ויליגר: בבקשה. התנגדתי, בטח שהתנגדתי.
עו"ד כהן: נספח 11 בתצהיר שלך.
העד, מר ויליגר: ברור שהתנגדתי.
עו"ד כהן: לא, סליחה, סליחה, סליחה,
העד, מר ויליגר: איזה נספח?
עו"ד כהן: שנייה,
העד, מר ויליגר: אני אראה לכם את זה.
...
העד, מר ויליגר: הם ביקשו ממני התחננו כי הם לא ידעו לנהל את החברה ובאותו בן אדם מקצועי מפטרים אותו מהיום להיוום ושעה אחרי זה מוציאים את הכסף.
עו"ד כהן: נספח 10 לתצהיר שלך זה הישיבה.
ד"ר אלוני: (לא ברור).
עו"ד נירהוד: אני מתקן אכן אדוני לא התנגד לפתיחת החשבון אבל כן התנגד להעברת 10 מיליון דולר בסופו של דבר הועבר 5 מיליון דולר.
העד, מר ויליגר: התנגד לכל דבר, ל-10 מיליון דולר, ל-5 מיליון דולר ולדולר, אוקיי?
(עמ' 103 לפ' שורה 24 עד עמ' 104 שורה 23 לעדות ויליגר)
4. בהמשך התנהל ויכוח בין בעלי המניות (ויליגר מול גורטובוי) לעניין בדיקה מעמיקה בכל הנוגע להשקעת הפיקדון. התעורר חשד שהפיקדון משועבד. התובע ויוניסי נסעו להיפגש עם נציגי הבנק לבדוק אם כספי הפיקדון נקיים משעבוד, נציגי הבנק סירבו לתת אישור בכתב. ביום 24.11.15 נפגשו התובע ויוניסי פעם נוספת יחד עם אבדייב, איש אימונו של גורטובוי, אשר הצטרף לפגישתם השנייה של התובע ויוניסי, אשר לא התנגדו לנוכחותו כיוון שמדובר בדירקטור בנתבעת:
ש: תראה התקיימה באזרביג'ן פגישה שנייה עם נציגי הבנק, לפגישה הזאת הגיע אדם בשם אלכסדר עבדי, נכון?
ת: נכון.
ש: האם נכון שהוא היה דירקטור בחברה ומקורב של גורטובוי?
ת: כן.
ש: כן. אני מפנה אותך לסעיף 21 לתצהיר המשלים שלך
ת: איזה סעיף?
ש: 21. הנה תסתכל.
ת: מאחר ואומנם אני דובר רוסית אך איני מכיר את הבנק, בסדר, אני מסתכל אצלי.
ש: אתה אומר שגורטובוי זה מי שביקש מעבדי להצטרף לביקור, נכון?
ת: כן.
ש: אוקיי ואני מזכירה לך את החלטת הדירקטוריון,
ת: אני גם מקריא, סליחה, אני גם מקריא, יונסי לא התנגד לצרפו הוא גם לא ציין,
ש: לא אמרתי את זה, אני לא שאלתי את השאלה.
ת: לא, אני רוצה רק לציין שיונסי לא התנגד לך וגם אני חושב שזה כתוב בדוח ביקורת שהוא לא התנגד לך.
ש: טוב השאלה היא כזאת,
ת: כן.
ש: הסמיכו לנסוע לביקור אותך ואת יונסי למה עבדי מצטרף?
ת: תשאלי את עבדי ואת גורטובוי. יונסי היה כמבקר פנים יכל להגיד שהוא לא מאשר את זה והוא אישר את זה והוא גם לא ציין בדוח שזאת תקלה. אם כבר מבקר הפנים אמר שזה לא תקלה והוא לא זה אז אני לא חושב שהייתה לי איזה שהיא,
(עמ' 33 לפ' שורה 28 עד עמ' 34 שורה 17 לעדות התובע)
5. צודק התובע בטענתו כי אם הוא היה איש אמונו של גורטובוי, כטענת הנתבעת, מדוע נשלח אבדייב מטעמו של גורטובוי כאשר היו התובע ויוניסי בביקור בבנק הזר?!
6. לא זו אף זו, יוסי ויליגר הציע בעצמו את שליחתו של התובע לנסיעה, כפי שהדבר עולה מפרוטוקול דירקטוריון מיום 29.10.15 (נספח 11 לתצהירי הנתבעת):
"Yossi Williger: We agree and we will send Pavel as wll. We agree with Menashe's proposals as well.
Unanimously resolved.
1. To authorize Doron Yonisy ("Doron"), Internal Auditor of G. Willifood International Ltd., Israel I.D. number 032272759, and to authorize Pavel Buber ("Pavel"), Controller and Secretary of G. Willifood International Ltd. Israel I.D. number 306986951, the necessary power of authority to perform the duties detailed in this resolution.
2. For Doron and Pavel to travel in person to Bake, Azerbaijan and to meet, in person with the necessary contact people at the International Bank of Azerbaijan (the "Bank") to clarify the following issue:
a. Receive satisfactory confirmation from the Bank that B.H.W.F.I Ltd's deposit is not restricted, pledged, encumbered or otherwise, in favor of any third party."
למרות שניסה להכחיש עובדה זו:
ש: הוא ידע כי על מינויו צפוי לתפקיד סמנכל הכספים ושיפור תנאי שכרו אם יחזור עם מסמך שמניח את דעתי דירקטוריון החברה ויאפשר את אישור דוחות הכספיים, איפה המסמך?
ת: זה מה שאמרתי, אם הוא יחזור עם מסמך שיגרום לכך שיחתמו הדוחות הכספיים אז הוא מילא את המשימה שלו זה מה שכתוב.
ש: מה שמעת על זה מיונסי?
ת: שהם חזרו.
ש: זאת אומרת אתה שמעת על זה מיונסי בבנובמבר 2015 שהם חזרו.
ת: שהם חזרו שמעתי.
....
ש: מי ששלח את פבל לאזרביג'ן זה בכלל לא גורטובוי, זה אתה, אני מפנה אותך לישיבת,
ת: זה לא אני.
ש: ל-29.10.15,
...
ש: באותה ישיבה אתה תמכת בכך שפבל יסע, אתה לא התנגדת.
ת: אני לא התנגדתי.
(עמ' 100-99 לפ' לעדות ויליגר)
7. יוניסי העיד כי ביום הראשון לביקורו של התובע ושלו באזרבייג'ן, סיפר לו התובע כי עם שובם לארץ, הדירקטוריונים של החברות אמורים לדון בקידומו לתפקיד סמנכ"ל הכספים בחברות ובתנאי השכר שהוא אמור לקבל בתפקיד זה. לגרסת יוניסי, אמר לו התובע כי ככל שמינויו לתפקיד יאושר, הוא אמור לקבל העלאה משמעותית בשכר ורכב יוקרתי ומר גורטובוי הבטיח לו כי ידאג למינוי ובתנאי שהתובע יחזור עם מסמך שיניח את דעת דירקטוריון החברה (ס' 17 לתצהיר יוניסי).
8. ברם על פי העובדות התובע ויונסי לא חזרו עם כל מסמך ולמרות הכל התובע מונה לסמנכ"ל הכספים.
9. אין כל ראיה והנתבעת לא הוכיחה טענתה לפיה בעלי השליטה הקודמים בנתבעת הורו לתובע לגרום לבנק לסרב ליתן כל אישור בדבר השקעת כספי הפיקדון (נספח 12 לתצהיר התובע). התובע הוכיח כי העביר מכתבי דרישה לבנק:
עו"ד כהן: נספח 11 לתצהיר של מר ויליגר, הנה, אין לך את זה זה לא אצלך, קח את זה. אוקיי בישיבה הזאת מתקיים דיון על כספי השקעת הפיקדון והסטאטוס שלהם, מהישיבה, מהדברים שנאמרו בישיבה עולה שאתה בעצמך פנית פעמים רבות לבנק וביקשת לקבל אישור על הכספים בפועל על זה שהם לא משועבדים, נכון?
ת: פניתי,
ש: אני יכול להפנות אותך.
ת: כן בסדר.
ש: אתה מאשר או שאתה רוצה שאני אפנה?
ת: אני מאשר.
(עמ' 29 שורות 17-9 לעדות התובע)
10. לא זו אף זו, חקירת הרשות לניירות ערך לא סברה כי לתובע יש אשמה בהתנהלותו ועל כך עוד בהמשך.
11. הבנק עמד בסירובו ליתן אישור בכתב או להזרים פקודת העברה עתידית שתביא לפירעון הפיקדון במועד.
12. ביום 30.11.15 ערך מבקר הפנים בדיקה בנושא חשבון הבנק באזרביז'אן (להלן: הדו"ח).
13. הנתבעת מלינה כי התובע לא הביע דעתו באשר להשקעת הפיקדון אך עיון בנספח 7 לתצהיר המשלים (דוא"ל מיום 30.11.15) מעלה כי היו עדכונים או גירסאות לדו"ח המבקר. משכך, מסקנתנו כי התובע היה שותף לדו"ח שהוצא ע"י מבקר הנתבעת (נספח 1 לתצהיר יוניסי):
העד, מר בובר: למה לא העיר הערות? בטח שהעיר הערות וזה מצורף גם בנספח, במיילים שכתבתי לדורון, בטח שהיה הערות.
עו"ד כהן: כן תראה לנו איפה זה מצורף.
העד, מר בובר: איפה זה? היו מיילים, א' כל זה גם רשום שזאת גרסה שנייה ויש פה הערות...
(עמ' 33 לפ' שורות 16-12 לעדות התובע)
14. בין כך ובין כך, התובע ביצע את החלטת הדירקטוריון שהתקבלה ברוב קולות ביום 2.12.14 בעניין העברת הכספים לחשבון חברת הבת לאזרביג'אן (נספח 3 לתצהיר המשלים של התובע) ואת החלטת ועדת ההשקעות של הנתבעת. התובע לא יכול היה לערער על החלטת מוסדות הנתבעת.