15. המבקר אף אמר את דברו בחוות דעתו ורוה"ח הביע דעתו:
ש: אבל אתה בעצמך אומר שכאשר הייתם בחו"ל הוצג לכם ואני מפנה אותך לסעיף 20 במחשב אנבלוק זאת אומרת שהשקעת הפיקדון לא משועבדת על סמך מה,
ת: לא, לא, לא. סליחה, עם כל הכבוד, חוות דעת שלי הייתה ברורה וחוות הדעת שלי מסיכום שלה והיא עדין קצרה והיא לא ארוכה, חוות הדעת שלי אמרה לא הצלחנו לקבל מסמך מבנק שהכספים לא משועבדים, ניסינו, אני ניסיתי לצלם מסך לבקש פרייט screen ולא קיבלנו שום דוקומנט אחרי יומיים שלושה שהיינו שם שהכספים לא משועבדים ומבחינתנו אם אין לנו דוקומנט שהכספים לא משועבדים אי אפשר לחתום על הדוחות הכספיים זה לא אני אמרתי זה אשר מחלוף רואה החשבון אמר.
(עמ' 134 לפ' שורות 9-1 לעדות יוניסי)
16. יוער כי לו הייתה אמת בדבריו של המבקר בדבר קשריו המוגזמים של התובע עם גורטובוי והתניית קבלת התפקיד החדש של התובע בהבאת מסמך "שיניח את דעת הדירקטוריון" אזי היה מתפקידו של המבקר לכתוב דברים אלו בדו"ח הביקורת או להעלות את הדברים על הכתב.
17. טוענת הנתבעת כי התובע שכנע את מבקר הפנים ורוה"ח כי כספי הפיקדון לא משועבדים. ראשית, הנתבעת לא הוכיחה טענתה זו ושנית, השקעת הפיקדון נפרעה בסופו של יום.
18. לא הוכח כי ידו של התובע היה בעניין השקעת הפיקדון. התברר בדיעבד כי השקעת הפיקדון שימשה כבטוחה להלוואה שלקחו בעלי השליטה, באמצעות חברות פרטיות שלהם והבנק הזר פרע אותה כנגד התחייבות בעלי השליטה לספק בטוחה לבנק הזר באמצעות קבלת הלוואה מבנק השקעות באוסטריה (Meinl Bank) דרך חברת פרטית שבשליטת בעלי השליטה ובכל מקרה השקעת הפיקדון נעשתה על פי החלטת ועדת השקעות ופיקוח רואה החשבון ומבקר הנתבעת ולא על פי החלטת התובע.
19. סיכום ביניים: העולה מן האמור כי ההחלטה על פתיחת החשבון באזרבייג'ן והפקדת הכספים שם התקבלה בדירקטוריון בתמיכת ויליגר. מבקר הפנים הגיש דו"ח בעניין והתובע העיר הערות לדו"ח. התובע לא קיבל ככָזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ את הצהרות בעלי השליטה בכל הנוגע להשקעת הפיקדון אלא נסע וקיים בירור עם נציגי הבנק הזר. המבקר והיועץ המשפטי אישורו את הדו"ח. התובע לא שכנע את מבקר הפנים ורואי החשבון של הנתבעת כי הפיקדון אינו משועבד.
20. זאת ועוד, העברת 3 מיליון דולר לרכישת האג"ח בצ'כיה (השקעת האג"ח) נעשתה על פי הנחיית ועדת ההשקעות שבראשה עמד יו"ר הדירקטוריון. סמנכ"ל כספים מבצע את מדיניות והנחיות ועדת ההשקעות והוא אינו מתווה מדיניות. על פי מדיניות ההשקעות של החברה מיום 18.1.16 16.7% היו לא סחירות, לא מדורגות ובחלקן בסיכון גבוה ובחו"ל (נספח 9 לתצהיר המשלים של התובע). ויליגר אף הודה בחקירתו כי משנת 2013 הנתבעת חיפשה השקעות נוספות שלא בתחום ענף המזון (עמ' 110 לעדות ויליגר). נראה כי ההשקעות הנ"ל לא היו חריגות בהיקפים ובחו"ל (עמ' 22 – 23 לחקירתו של אדמון).
21. לא הוכח כי התובע העביר את הפקס ביום 20.1.16 (להעברת 3 מיליון דולר לצ'כיה) (עמ' 68-67 לפ' לעדות התובע). הנתבעת טענה כי ביום 20.11.16, פחות משעה לאחר שהאחים ויליגר הודחו מתפקידיהם, שלח התובע לבנק לאומי טופס בקשה להעברת מט"ח מחשבונה של BHFWI על סך ה- 3 מיליון דולר (נספח 2 לתצהיר פנחס). טופס הבקשה להעברת מט"ח הועבר בקשר עם השקעה לכאורה באג"ח לשיפוץ של מלון בצ'כיה בשם GRAND HOTEL EVROPA, אשר התברר בדיעבד כי שימשה ככיסוי להלוואה שנתן MEINL BANK לחברה פרטית שבשליטת בעלי השליטה לשעבר.
22. התובע הוכיח באמצעות דוא"ל שצירף מיום 16.2.16 (נספח 10 לכתב ההגנה שכנגד) כי המסמך שהציגה הנתבעת אינו אותנטי (דוא"ל מיום 16.2.16 - נספח 19 לכתב התביעה שכנגד).
23. לא שוכנענו כי התובע העביר את הטופס לבנק ועדותו של פנחס כי סביר שהתובע העביר את הטופס, היא בגדר סברה בלבד ואין לה כל ביסוס:
ת: למי יש גישה לשלוח לפקס? מר גורטובוי שבקושי היה פעם ברבעון רואים אותו בישיבות דירקטוריון הוא בכלל היה בא פעם ב- שלום שלום וזהו.
ש: יכול להיות כל אחד אחר, או גורטובוי או מישהו אחר, אבל אין לך בוודאות שזה היה פבל.
ת: לא.
(עמ' 127 שורות 1 – 5 לעדות פנחס)
24. הנתבעת טענה שגורטובוי לא העביר את הטופס אלא התובע ללא שמץ של הוכחה.
25. לא זו אף זו, מספר הפקס על גבי הטופס הוא שגוי כך שאם התובע היה שולח את הפקס, הדעת נותנת כי לא היה שולח למספר שגוי (בהיותו סמנכ"ל הכספים הוא ודאי יודע את מספר הפקס של הבנק).
26. זאת ועוד, ויליגר טען כי הוא ביצע בדיקה פנימית ביחס לנסיבות שאפשרו את מעשה המעילה ולגורמים שהיו מעורבים בו ולטענתו התברר לו שהתובע הבין וידע שההשקעות הכספיות הן בפיקדון והן באג"ח הן פיקטיביות ולא כשרות, ובוצעו שלא לטובת החברה אלא על מנת לשרת את האינטרסים הפרטיים של בעלי השליטה לשעבר בחברה (ס' 74 לתצהיר יוסי ויליגר) ברם מחקירתו הנגדית התברר כי לא נעשתה כל בדיקה פנימית:
ש: אדוני עשה בדיקת כתב יד לטופס כדי לראות שמדובר בטופס שמולא על ידי פבל,
ת: דיברתי עם האנשים בחברה שעבדו בחברה ואמרו לי שפבל מילא ופבל שלח ופבל ניהל את הנושא הזה.
ש: זאת אומרת אדוני התבסס על עדות שמועה, אדוני לא ציין שום מסמך שאדוני בדק נכון?
ת: בדק, את כל המסמכים בדק אדוני. קוראים לו יוסי ובדק את כל המסמכים.
(עמ' 91 לפ' שורה 33 עד עמ' 92 שורה לפ' שורה 5, לעדות ויליגר)
27. לא הוכח כי התובע הוא זה ששלח את הטופס לבנק לאומי להעברת הכספים. העד אף לא זכר את שמו שממנו ניזון המידע שעליו הצהיר:
ת: לא. לא. התשובה היא פשוטה, לא אדוני יוסי קוראים לי, עשה בדיקה ותוך זמן קצר מאוד הבין שיש פה גניבה שפבל מעורב בה.
ש: איזה מסמכים שימשו אותך לבדיקה חוץ מאותו טופס העברה לבנק?
ת: קראתי לאדם שמתעסק בהעברת כספים בוילי פוד, יש אדם שמעביר כספים בוילי פוד,
ש: יש לו שם?
ת: כן רוני מנחם. רוני מנחם השם שלו?
עו"ד כהן: פנחס.
העד, מר ויליגר: רוני פנחס, שאלתי אותו מספר שאלות ודיברתי גם עם הבנק, היה ידוע כבר, היה כתב אישום נגד האנשים שהיו מעורבים באותה תקופה וזאת חקירה שהייתה ידוע ובדקתי וראיתי את כל הנושא והבנתי שמי שמעורב עד מעל הראש ושיתף פעולה בנושא הזה זה פבל שיושב פה.
(עמ' 91 לפ' שורות 29-20 לעדות ויליגר)
28. בכתב האישום המתוקן נרשם מפורשות כי בעלי השליטה הסתירו את מעשיהם מנושאי המשרה, בהם נכלל התובע (נספח 13 לתצהיר התובע):
"93. גורטובוי הסתיר מסמך זה מנושאי המשרה וממוסדות החברה וממילא לא הביאו לאישורם כנדרש. בנוסף, הציג גורטובוי לנושאי המשרה ולמוסדות החברה מצגי שווא לפיהם פיקדון ויליפוד באייבר מוחזר במהלך העסקים הרגיל.
95. ביום 21.1.0216 בוצעה העברה בסך 2.25 מיליון דולר מחשבון לאומי לטובת השקעה שנרשמה בספרי החברה כהשקעה באג"ח של מלון בצ'כיה בשם GRAND HOTEL EVROPE (להלן: "המלון"). מדובר היה באג"ח לא סחיר, כאשר בתנאי ההנפקה נכתב במפורש שמדובר בנייר ערך שאינו נסחר בשוק משני ושאפשרות מימושו לפני תום התקופה אינה ודאית ובסבירות גבוהה תהיה במחיר נמוך ממחיר הרכישה. בנוסף, נוכו 750 אלף דולר נוספים כתשלום מס במקור. על העברת הכספים חתמו שניאורסון וגורטובוי שהיו באותה עת מורשי חתימה בחברה.
96. שניאורסון חתם על ביצוע ההשקעה ואפשר בכך לגורטובוי להעביר את הכספים עוד בטרם ניתן אישורם של נושאי המשרה לביצועה, וזאת מבלי שביצע בעצמו בדיקות לגביה. בעשותו כן מעל שניאורסון באמון שניתן בו כמורשה חתימה ודירקטור בחברה, שכן חתם על ההעברה בזמן שהוא מודע ומעורב במערכת ענפה של אי סדרים ומעשי מרמה בחברה, כולל הוצאת כספים במרמה ושלא כדין והסתרת עובדות מהותיות מנושאי המשרה וממוסדות החברה, בהובלת גרנובסקי והכל כמפורט באישומים הקודמים.
97. כאמור, ההשקעה הייתה פרי יוזמתו של גורטובוי אשר היה מעוניין להעביר את ההשקעה בהקדם והפעיל לחץ לשם כך על נושאי המשרה. לאחר הצגה חפוזה של הדברים אישרו המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים את ביצוע ההשקעה, למרות הסתייגותם מביצועה.
98. בסמוך לאחר ביצוע ההשקעה, דרש גורטובוי מנושאי המשרה +להשקיע כספים נוספים באותה השקעה. נושאי המשרה לא נענו לבקשותיו של גורטובוי."
29. אם כן, קיימת קביעה פוזיטיבית בהליך הפלילי כי גורטבוי הסתיר מנושאי המשרה וממוסדות הנתבעת כי השקעת הנתבעת באג"ח הייתה משועבדת ונקבע שהפעולות הלא חוקיות בוצעו ללא ידיעת גורמים אלו. עוד נכתב כי שניאורסון חתם על ביצוע ההשקעה ובכך אפשר העברת הכספים בטרם ניתן אישור על ידי נושאי המשרה וכי גורטובוי הפעיל לחץ כבד על נושאי המשרה אשר הסתייגו מביצועה ואף בהמשך לא נענו נושאי המשרה לבקשות נוספות של גורטובוי להשקעות נוספות.
סיכום ביניים
30. נוכח כל האמור, לא הוכח כי התובע היה שותף למעילה.
31. לא הוכח שהתובע ידע שההשקעות היו פיקטיביות הן בפיקדון והן באג"ח.
32. הוכח ע"י התובע כי ההשקעות אושרו ע"י מוסדות הנתבעת. תפקידו של התובע הוא תפקיד ביצועי והוא אינו קובע מדיניות. התובע ביצע את מדיניות החברה. טענתה החדשה של הנתבעת כי התובע ניסה להעביר סכום כסף נוסף לרכישת האג"ח ללא החלטה של מוסדות הנתבעת מהווה הרחבת חזית ולא הוכחה. התובע לא הפר כל אמון של הנתבעת אלא פעל על פי תפקידו בנתבעת.
האם נדרש התובע לשתף פעולה עם בעלי השליטה החדשים בתמורה למינויו כסמנכ"ל כספים?
33. לא הוכחה "עסקה" או "שוחד" בין התובע לבעלי השליטה בנתבעת לפיה התובע ימונה לתפקיד סמנכ"ל כספים מתפקיד של חשב ובתמורה ישתף פעולה עם גורטובוי.
34. טענות הנתבעת כלפי בעלי המניות החדשים ובעלי השליטה באותה עת אינם מענייננו בתיק דנא לרבות נסיבות סיום תפקידיהם של האחים ויליגר בנתבעת בתקופה הרלוונטית.
35. לא זו אף זו, עת מונה התובע כסמנכ"ל כספים היה יוסי ויליגר יו"ר הדירקטוריון ולא התנגד למינויו של התובע. לוּ סברו האחים ויליגר או מבקר הפנים כי מדובר בקנוניה, היה עליהם לפעול כנגד המינוי בזמן אמת. דיווח כזה אף לא נעשה על פי עדויות עדי הנתבעת:
ש: אני מפנה אותך לישיבת המינוי ואישור התפקיד ב-26.11.15 ואדוני לא ציין שום דבר מהדברים שהוא אומר עכשיו שם,
ת: אני לא אישרתי אותו, אני לא אישרתי אותו. הישיבה הזאת פה, מה שיש פה בפרוטוקול זה משהו מאוד מוזר, אני יושב ראש דירקטוריון ואני חותם על הפרוטוקול, על הישיבה הזאת גורטובוי. אוקיי, אני יושב ראש דירקטוריון כתוב, נא להסתכל על הישיבה הזאת, אני כתוב יושב ראש דירקטוריון והחתימה למטה היא של גורטובוי.
ש: אדוני לא מעיר על כך דבר במשך,
ת: כל המסמכים בחברה שופצו אחרי שאנחנו עזבנו, שופצו.
ש: ואדוני לא העיר על כך דבר במשך 3 חודשים אחרי שיצא מהחברה, אחרי (מדברים ביחד).
ת: אני רק אומר שאני לא אישרתי את פבל, זה הכל, למרות שכתוב שם.
(עמ' 95 לפ' שורות 20-9 לעדות ויליגר)
ת: לא. בעל השליטה לא ממנה אבל הוא יכול להביא כיו"ר דירקטוריון הוא יכול להביא את המלצתו לדירקטוריון.
ש: אבל פה אתה אמרת שזאת לא המלצה אלא הבטחה.
ת: בסדר אבל כבעל שליטה הוא יכול,
ש: זאת אומרת יש פה אירוע מאוד לא תקין לטעמי, למה לא דיווחת עליו?
ת: יש פה אירוע, כי זה לא עניין, אין צורך לדווח כולם יודעים יום אחרי הנסיעה היה דיון, אנחנו הקדמנו את הנסיעה לכבוד הדיון הזה, אנחנו באנו יום קודם והקדמנו את הטיסה, ביטלנו טיסה והקדמנו אותה כדי שנוכל להשתתף באותו דיון שבו,
ש: שבו מה? שבו גורטובוי ממנה את פבל?
ת: שבו עולה לדיון המינוי של פבל,
(עמ' 132 לפ' שורות 13-4 לעדות יוניסי)
טענת ה"זיוף" לא הוכחה כלל.
36. ויליגר טען שהוא ידע על "השוחד" אך לא דיווח. טענה תמוהה כשלעצמה:
ש: מעולה, אתה לא חושב שזה אירוע שראוי לדווח לועדת הביקורת שיש פה אני חושב בעיה ניהולית שקוראים לזה שוחד בעברית, אתה לא חושב שמן הראוי היה לדווח על הדבר הזה ששמעת עליו?
ת: החברה, האנשים בחברה התנהל דיון אחרי זה, התנהל דיון בחברה על נושא הדוחות הכספיים וזהו בין היתר זה גם נאמר.
ש: על המינוי ולא על הדוחות, אתה לא חושב שהיה צריך לדווח?
ת: לא נכנסתי לזה.
ש: זאת אומרת קיבלת מידע על שוחד ובחרת לא לדווח כשאתה יושב ראש דירקטוריון של החברה?
ת: קיבלתי מידע מסוים, בוא לא כל מידע שאני מקבל אני מיד צריך להביא ועדת ביקורת וזהו.
(עמ' 99 לפ' שורות 10 – 20 לעדות ויליגר )
37. הנתבעת אף לא הוכיחה מה קיבל התובע בתמורה למינויו, וזאת בשים לב שהתובע שימש קודם למינויו כחשב הנתבעת, הליך קידום בהיררכיה שאינו יוצא דופן בעולם העסקי - מחשב לסמנכ"ל כספים. בכל תקופת עבודתו של התובע לא הועלתה כל טענה ע"י גורם חיצוני או פנימי כי התובע קיבל תגמול שלא כדין אלא רק בסיום עבודתו.
38. בנוסף לזאת, הטענה כי התובע מונה בתמורה לתרמית שבוצעה ע"י בעלי השליטה נסתרה בכך שהתובע מונה לאחר שהוקמה ועדת איתור והוא מונה בסיום ההליך או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבעת.
39. ביום 24.11.15 אישרה ועדת התגמול את תנאי העסקתו של התובע והועלה שכר. כפי שהעידה גרינבוים, דירקטורית בנתבעת שהייתה יו"ר ועדת התגמול, אשר נכחה בדיונים אודות שכרו של התובע (ביום 24.11.15 וביום 20.11.16):