אינדיקציות נוספות אליהן התייחסו הצדדים בקשר לשווי הריאלי של המניה בהנפקה הראשונה
114. לאור המסקנה שלעיל לפיה הנתבעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי ההנפקה בוצעה בשוויה הריאלי, אין עוד צורך להמשיך ולבחון את יתר האינדיקציות עליהן הצביעו הצדדים. יחד עם זאת, נתייחס בקצרה לאינדיקציות הנוספות ונבהיר מדוע אין בהן במקרה דנן כדי להעלות או להוריד מהקביעה שלעיל ביחס לשווי הריאלי של המניות.
מכירת מניותיו של מר ויגיסר –
115. אינדיקציה נוספת לה טענו הנתבעים היא מכירת מניותיו של מר ויגיסר בחודש ינואר 2018. מר ויגיסר מכר את מניותיו בשווי של 4.8 ₪ למניה. שני הצדדים טענו כי יישום המתודולוגיה של המומחה מטעמם מול המחיר בו מכר מר ויגיסר את המניות, תומכת בעמדתם. לטענת הנתבעים, מדובר באינדיקציה לכך שהשווי הריאלי של המניות אכן נמוך יותר משווי החברה בהתאם להון העצמי שלה. מנגד, ד"ר מופקדי סבור ש"ההפרש הזניח" נובע מהערכה הסובייקטיבית עבור מי שאינו בעל עניין, שמניותיו חסומות למספר חודשים, ואולי אף מגורמים אחרים כמו הסחירות הנמוכה במניה.
אכן וכפי שציינתי גם לעיל, "עסקאות אמת" במניות החברה עשויות לשמש אינדיקציה משמעותית לשוויה הריאלי. יחד עם זאת, העסקה אליה מתייחסים הצדדים היא עסקה שנערכה כשנה ותשעה חודשים לאחר ההנפקה הראשונה וכשנה לאחר ההנפקה השלישית וחזרת המניה למסחר בבורסה. משכך, אינני סבורה שיש לייחס משקל רב למחיר המכירה של מניותיו של מר ויגיסר. זאת בפרט כאשר ישנה אינדיקציה אחרת לעסקאות במניית החברה במועד קרוב יותר (במועד חזרת החברה למסחר בבורסה).
הצעותיו של מר גולדפינגר -
116. כזכור, מר גולדפינגר הגיש 3 הצעות למכרז בהנפקה הראשונה: 28.57% מההנפקה במחיר של 4.6 ₪ למניה, 19.05% מההנפקה במחיר של 5.5 ₪ למניה ו-42.86% מההנפקה לפי מחיר של 7 ₪ למניה. לטענת התובעים, הצעותיו של מר גולדפינגר תומכות במסקנה ששווין הריאלי של המניות היה גבוה יותר מהשווי נושא ההנפקה. לשיטתם, נכונותו של מר גולדפינגר לרכוש את מרבית המניות גבוה יותר ממחיר ההנפקה (מחיר הקרוב מאד לשווין הריאלי של המניות לשיטתם - 7.41 ₪ למניה), היא ראיה להערכת המניות בחסר.
אכן, לבעל השליטה יש באופן טבעי מידע רב יותר מאשר ליתר הניצעים אודות החברה, שוויה ושווי מניותיה. יחד עם זאת, הצעותיו של מר גולדפינגר (וכזכור הוא הציע מספר הצעות), עשויות גם לשקף ניסיון לוודא שהוא לא ידולל בשיעור האחזקות וכי אם ידולל, ישלם הרוכש כנגד כך "פרמיית שליטה". לכן אין די במחירים שהוצעו על-ידי מר גולדפינגר במסגרת ההנפקה הראשונה כדי להוות ראיה כבדת משקל ביחס לשווי הריאלי של המניות.