66. עו"ד לוינסון התבקש להגיב לטענה בסעיף 38 לכתב ההגנה, כי הנתבעים כלל לא ביקשו ממנו לשלוח טיוטת הסכם ולא עמדו באותה עת למכור את המקרקעין. הוא השיב כי הוא ראה את עצמו כפועל בשם שני הצדדים ופעל לפי ההנחיות שקיבל משני הצדדים. "זה שנהייתה כאן אחר כך תקלה שבגלל סיבות שלא תלויות בקרייתי נבצר מהם לחתום על ההסכם ולהמשיך הלאה, זה לא היה קשור בי... דיתה וספי או חברה שלהם התקשרו בהסכם לגבי מכירת נכס מאוד משמעותי באזור המרכז בתל אביב, נוצרה בעיית מיסוי ועד היום, עד כמה שאני יודע היא לא נפתרה" (עמ' 8 לתמליל, שורות 6-10, 19-34). לדבריו, חששם של הנתבעים היה שאם יעשו עסקה נוספת בהיקף כזה של מכירת שטח של 67 דירות ושטח מסחרי שבונים, שלטונות המס יבקשו מהם לשלם תשלומי מס הכנסה רגיל ולא מס שבח (עמ' 8 לתמליל, שורות 35-38). בהקשר זה אציין, שלפי מזכר ההבנות הנתבעים התחייבו להציע באותה עת את מכירת המקרקעין.
67. כפי שהסביר עו"ד לוינסון, בשלב מסוים הייתה הקלה בחוק כדי לעודד בנייה, על ידי אפשרות שאם אדם מוכר נכס מקרקעין ומשלימים בנייה של מספר מינימלי של דירות, החל מ-8 דירות תוך 42 חודשים מיום ההסכם, מוכר המגרש משלם מס שבח מוגבל של 25 אחוז מהרווח. בשל כך הועלתה הצעה שייחתם ההסכם בתנאי שמר ביליה יתחייב שתוך 42 חודשים יסיים את הפרויקט או אולי חלק מהפרויקט, שיהיה מספר דירות בהתאם לתיקון לחוק, על מנת לאפשר לנתבעים לינות מהוראה זו אם התובעת יכולה לעמוד בה. בהתחלה היה מר ביליה מוכן לכך, ועו"ד לוינסון הכין כבר את הניירת, "אבל כשזה הגיע לשלב יותר מתקדם מר ביליה הגיע למסקנה, ואולי מבחינתו הוא צודק, כי העירייה שלנו היא כזאת שתוך 42 חודשים הוא לא יצליח להשלים את הדירות ולכן זה ירד מהפרק. כי אם אפשר היה לעשות את זה אז הייתה נפתרת הבעיה של מס הכנסה" (עמ' 9 לתמליל, שורה 31 עד עמ' 10 לתמליל, שורה 2).
68. בחקירתו הנגדית, הופנה עו"ד לוינסון למכתב הלוואי לטיוטת הסכם התמורות ת/6, בה צוין כי הוא ממתין להערות הנתבעים. הוא הסביר ששלח במקביל את הטיוטה גם לנתבעים (עמ' 14 לתמליל, שורה 29). באשר לסעיפים 21 ו-31 לטיוטת הסכם התמורות ת/6 אישר כי אלו נקודות של מחיר מכירה ומועד קבלת ההיתר והיה צריך למלא את הפרטים האלה אך הדברים עוד לא סוכמו באותו שלב (עמ' 15 לתמליל, שורות 11-14). הוא אישר כי הצדדים המשיכו לקיים משא ומתן כי לא היה מסמךיציב ומחייב מוסכם בין הצדדים, "הייתה כל פעם ורסיה אחרת" (עמ' 15 לתמליל, שורות 21-23).