95. הנתבעים הפנו לטענת התובעת בכתב התביעה (סעיף 25), כי בשנת 2016 "היה ברור ומוסכם בין הצדדים כי ייחתם הסכם מכר ביניהם והנתבעים זנחו את המנגנון אשר נקבע בהסכם לפיו יעמידו הנתבעים את המגרש למכירה, בתנאים שנקבעו בהסכם, ויתנו לתובעת "זכות סירוב ראשונה" לרכישת המגרש" (ההדגשה שלי- מ' ר'). לטענתם, בעוד שבכתב התביעה דובר על זניחת מנגנון "זכות הסירוב הראשונה" שבמזכר ההבנות, בסיכומי התגובה מטעם התובעת נטען כי, על פי מזכר ההבנות הקנו הנתבעים לתובעת את הזכות לרכוש המגרש בתנאים הקבועים בהסכם" וכי ההתחייבות הראשית והמהותית של הנתבעים היא למכור לתובעת את המגרש בתנאים המפורטים בהסכם (סעיף 9 לסיכומי התגובה). משכך, חל לטענת הנתבעים השתק שיפוטי.
96. הלכה היא כי בעל דין שטען טענה משפטית או עובדתית מושתק מלטעון- בהליך אחר או בגדרי אותו הליך- טענה הסותרת טענה זו. כלל זה, המכונה השתק שיפוטי, נגזר מעקרון תום הלב ונועד לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ולמנוע ניצול לרעה של בתי המשפט (ע"א 9056/12 קניג נ' פקיד השומה ירושלים [פורסם בנבו] (4.8.2014)). בענייננו לא מדובר בטענות סותרות. כל שצוין בסעיף 25 לכתב התביעה הוא שלאחר אישור התב"ע הצדדים הסכימו על חתימת הסכם תמורות ביניהם, ולא עם מישהו אחר, ועל כן מנגנון של זכות הסירוב הראשונה מיצה עצמו.
הארכת המועד החוזי לקבלת תוקף לתב"ע
97. במזכר ההבנות נקבע, כי התובעת "תגרום לכך שיינתן תוקף לתב"ע החדשה לא יאוחר מתום 48 חודש מהיום" (סעיף 17(ה) למזכר). בהתאם למזכר הנוסף, המועד לאישור התכנית הוארך עד ליום 6.12.2014. בפועל, התוכנית אושרה רק כשנתיים לאחר מכן. התובעת טענה כי המועד האחרון לקבלת אישור התב"ע המוסכם הוארך על ידי הצדדים עד למועד האישור בפועל. בסעיף 22 לכתב התביעה נטען, כי "הוסכם בין התובעת לנתבעים כי יוארך המועד להשגת אישור התכנית עד מועד קבלתו בפועל. בהתאם לסיכום זה המשיכה התובעת בטיפול בתכנית החדשה מול הוועדה המחוזית".
98. מר ביליה אישר בחקירתו הנגדית שחתם על הסכם שבו הוא אמור להביא תב"ע מאושרת תוך 48 חודש ולאחר מכן ביקש ארכה וניתנה לו ארכה עד ליום 30.12.2014 (עמ' 42 לתמליל, שורות 10-15). התב"ע אושרה להפקדה רק בינואר 2016 (עמ' 42 לתמליל, שורה 31). לשאלה אם ביקש להאריך את המועד במזכר מזכר ההבנות מאחר שהתב"ע לא הייתה מוכנה בדצמבר 2014 השיב שהנתבעים המשיכו להיפגש עמו והמשיכו לנהל עמו משא ומתן (עמ' 43 לתמליל, שורות 1-7). בהמשך, כשנשאל אם קיבל הסכמה מפורשת מצד הנתבעים להאריך את מזכר ההבנות עד למועד אישור התכנית החדשה בפועל, כפי שהיה נספח להאריך אותו בחצי שנה, השיב "המשיכו לנהל איתי עד סוף 2018 את העניינים כאילו לא קרה שום דבר" (עמ' 44 לתמליל, שורה 14).