105. בחקירתה הנגדית העידה הנתבעת שלאחר חודש דצמבר 2014 (תום התקופה שנקבעה במזכר) "הקשר שהיה הוא לא מתוקף מזכר ההבנות, הקשר שהיה זה בגלל ששנינו רצינו לקדם את הבנייה שם, הוא מסיבות אינטרסנטיות שלו ואנחנו מסיבות שלנו. בוודאי שרצינו, סגרנו את המגרש, הוצאנו אותו מהשוק, בתקופה שיכולנו לעשות עסקה לא עשינו עסקה כי לקח לו מעל ומעבר זמן לאשר את התוכנית, הוצאנו את המגרש מהשוק, אז לפחות שתהיה לו את התב"ע שזו מה שהייתה חובתו" (עמ' 105 לתמליל, שורות 33-37). לשאלה מה הובטח למר ביליה בגין נכונותו להמשיך לקדם את התב"ע, לאחר שלטענתם הודיעו לו שמזכר ההבנות הסתיים, השיבה הנתבעת "הוא צריך להבטיח לעצמו שמישהו אחר לא יעשה איתנו עסקה, זה הפלוס שלו וזו הייתה החובה שלנו, לא להוציא את זה לשוק, לא לדבר עם מתווכים, לא לדבר עם אף קבלן אחר, זה הבטיח לו שהוא יכול לעבוד בשקט בתקופה הזאת ולעשות תב"ע, זו התמורה". ואולם, על השאלה אם סוכם עם מר ביליה שההתחייבות של הנתבעים לא להעמיד את המגרש למכירה לאחר תמשיך גם אחרי שנת 2014 ענתה "לא. היא לתקופת מזכר ההבנות" (עמ' 106 לתמליל, שורות 5-11). תשובה זו משמיטה את היסוד להסבר של הנתבעת שכנגד המשך הטיפול בתב"ע הבטיחה התובעת את אי מסירת העסקה למישהוא אחר. התחייבות זו של התובעת תקפה רק אם המועד מוארך.
106. הנתבעת נשאלה שוב מה הובטח למר ביליה כדי שימשיך לפעול במצב שלשיטתם מזכר ההבנות אינו חל. לדבריה, "תראה, הוא כבר השקיע בתוכנית והוא רצה לקדם אותה, ואנחנו האמנו שנוכל לעשות עסקה כזאת או אחרת ברגע שתהיה תב"ע, פשוט מאוד" (עמ' 107 לתמליל, שורות 12-13). בתשובה לשאלה אם מר ביליה המשיך לפעול על סמך האמון שלו בהם השיבה "אני מניחה" (עמ' 107 לתמליל, שורות 12-15). כשנשאלה מדוע חתמו על מסמכי התב"ע אחרי שעבר המועד שהתובעת הייתה צריכה להביא אישור של תב"ע, השיבה הנתבעת: "אמנם הוא לא עמד בלוחות הזמנים אבל אנחנו מילאנו את חלקנו, אנחנו במשך כל הזמן הזה הוצאנו את המגרש מהשוק, לא יכולנו להתקשר עם אף אחד אחר. אז ברור שרצינו, כבר הוא התחיל בתוכניות, הוא המשיך איתן, ברור שרצינו שזה יסתיים אז חתמנו על מה שהיינו צריכים לחתום כבעלים" (עמ' 101 לתמליל, שורות 13-17. ההדגשה שלי- מ' ר'). כאמור, על פי מזכר ההבנות, המגרש יצא מהשוק ולא ניתן היה להתקשר עם אחר רק אם המועד מוארך. אם המועד לא מוארך, אין לנתבעים מניעה להתקשר עם אחרים.
107. על פי כל האמור לעיל, נסיבות העניין והתנהגות הצדדים מצביעים על כך שהנתבעים הסכימו על הארכת המועד לקבלת תוקף לתב"ע חדשה עד לאישורה בפועל.