35. לסיכום טענו הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאותיהם כהוצאות לדוגמא בשל תביעה מופרכת זו, לרבות תשלום שכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין.
דיון והכרעה
36. בטרם הכרעה בתביעה לגופה, אדרש לטענת הנתבעים בדבר הרחבת חזית אסורה.
הרחבת חזית
37. לטענת הנתבעים, חל שינוי בגרסת התובעת ביחס לתוכן ההסכמה בין הצדדים. בעוד שבכתב התביעה לא הועלתה טענה בדבר הסכם אופציה, בסיכומי התובעת הועלתה טענה חדשה כאילו מזכר ההבנות הוא הסכם למראית עין כביכול, שבו נקבעה זכות סירוב ראשונה, כאשר בפועל מדובר בהסכם אופציה. כבר עתה אומר, שהתובעת לא טענה שמזכר ההבנות הוא הסכם למראית עין, אלא שמשמעותו שונה מהכותרת שניתנה לו.
38. בהתאם לכלל האוסר על הרחבת חזית, בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (רע"א 1531/08 אבי חברה לעבודות עפר כבישים בניה ופיתוח (1982) בע"מ נ' חברת ביטום בע"מ [פורסם בנבו] (24.7.2008); אורי גורן סדר הדין האזרחי 147-146 (2015)). כלל זה נועד למנוע מצב שבו בעל דין "יופתע" על ידי הצד שכנגד וכן לאפשר לאותו בעל דין להיערך כראוי, עובדתית ומשפטית, להתמודדות עם הטענות המועלות כנגדו (רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל נ.א בע"מ [פורסם בנבו] (21.12.2015)). הוא משקף עקרונות חשובים של ייעול וסופיות הדיון (ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (20.8.2009)). יחד עם זאת, בכל הנוגע לטענות משפטיות, להבדיל מטענות עובדתיות, נקבע לאורך השנים כלל מרוכך יותר לפיו יש להבדיל בין עילת תביעה חדשה, המהווה הרחבת חזית, אל מול מסקנה משפטית העולה ממסכת העובדות, שלא תחשב כהרחבת חזית (ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ [פורסם בנבו] (15.4.2007)). מקום בו לא מדובר בעילת תביעה חדשה אלא רק בטענה משפטית חדשה, אין בכך כל פסול, באשר אין חובה לטעון במסגרת כתב תביעה מסקנה משפטית (רע"א 7669/96 עיריית נהריה נ' זקס, פ"ד נב(2) 214(1997); רע"א 3446/14 שלום נ' שטרצר [פורסם בנבו] (11.8.2014)).
39. בסיכומיה (בסעיף 16) טענה התובעת, כי המונח "זכות סירוב ראשונה" המופיע בסעיף 12 למזכר ההבנות מתייחס למצב בו ניתנה לצד זכות להשוות תנאים שמקבל המוכר מצד שלישי ולהתקשר עמו בהסכם בתנאים אלו. אולם במקרה דנן, כך לטענת התובעת, סכום התמורה ותנאי העסקה נקבעו וסוכמו מראש, ולכן יש לראות את המנגנון שנקבע בהסכם לאמיתו של דבר כמתן אופציה לתובעת המקנה לה זכות להתקשר עם הנתבעים בהסכם התמורות. זאת, לאחר שטענה בכתב התביעה שההסכם מקנה לה זכות להתקשר בהסכם ולא רק זכות סירוב, אם כי לא הזכירה את המונח "אופציה".