שלישית, ביסוד טענות המפרקים נגד המשיבות עומדת התפיסה כי האחרונות ניהלו את אגרקסקו תוך חריגה מהתכלית הסטטוטורית שלשמה קמה חברה, דהיינו "לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" (סעיף 11(א) לחוק החברות), ועל כן מוצדק לבצע "הרמת מסך" נגדן. טענה זו, כאשר היא נטענת בקשר לתאגיד בעל מאפיינים ייחודיים, כדוגמת אגרקסקו, מעוררת קושי לא מבוטל. ניתן לטעון כי הוראת סעיף 11 לחוק החברות אינה הוראה קוגנטית, במובן זה שאין בה כדי למנוע ממקימי החברה מלקבוע בתקנון הנרשם בעת יסוד החברה ייעוד חוקי שונה מאשר "שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" (ואת אשר ניתן לקבוע בתקנון בעת ההקמה, אין לכאורה מניעה לקבוע בהסכמה כללית גם בתיקון תקנון שהתקבל לאחר ההקמה). ודוק, סעיף 11(ב) לחוק החברות מורה כי "הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור". אם הדין מאפשר הן חלופה של חברה שכל תכליתה היא עסקית, והן חלופה של חברה שכל תכליתה אינה עסקית, האם אין מקום לאפשר גם את האפשרות להקמתה, בהסכמה של כל בעלי המניות, של חברה היברידית, אשר לה תכלית עסקית-ציבורית משולבת? ויובהר, ככל שאכן ניתן להקים חברה שכזו, ואינני מבקש לטעת בכך מסמרות, אין בכך כדי לשלול את האפשרות לבצע לגביה "הרמת מסך" במקרים המצדיקים זאת, ואולם ברור כי לא ניתן לעשות כן אך בשל עצם ההגדרה של תכליותיה, והעובדה שהיא פעלה להגשמתן. מעבר לכך, מתעוררת השאלה מהו רוחב החריג בו מכיר סעיף 11(א) לחוק החברות, לפיו הגם שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה "ניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור". בסוגיה עיונית זו קיים דיון עשיר בספרות המשפטית, והמחלוקות שהתגלעו בו עשויות להשליך על עניינו
--- סוף עמוד 36 ---
(ראו, בין השאר: יחיאל בהט "תכלית החברה ומטרותיה בהצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995" שערי משפט א(3) 277 (תשנ"ח) (הסובר כי הוראת סעיף 11(א) לחוק החברות היא הוראה קוגנטית. ראו שם, בעמ' 288); זוהר גושן, "מבט ביקורתי על חוק החברות החדש: תכלית החברה, הצעות רכש והתובענה הייצוגית" משפטים לב 381, 395-383 (1998); ידידיה צ' שטרן "תכלית החברה העסקית – פרשנות והשפעות מעשיות" משפטים לב 327 (תשס"ב); ידידיה צ' שטרן "האם חברות נועדו להשיא את רווחיהם של בעלי המניות? ניתוח כלכלי ביקורתי" משפטים ועסקים א 105 (2004); עמיר ליכט "תכליות החברה" משפט ועסקים א 173 (2004); עלי בוקשפן "על חברה וחברה, ועל מעמדו של סעיף 11 לחוק החברות במשפט הישראלי" משפט ועסקים א 229 (2004); גרוס, בעמ' 132-123. כן ראו עניין אפרוחי הצפון, בעמ' 593-592, פסקה 18 לחוות דעתה של השופטת פרוקצ'יה). מכל מקום, גם נושא זה לא חודד בטיעון לפנינו, וממילא טרם הגיעה העת לעסוק בו במסגרת הערעור דנן.