חילופי הדברים ואישור אבירם לדמי השכירות
18. לבית המשפט הגישו המשיבים חילופי דואר אלקטרוני. רואה החשבון של החברה, מר יצחק (איציק) אדרי, שביקש לסייע לצדדים בהסכמות כולל קביעה כי השכירות תהא בהסכם ולתקופה של חמש שנים, כאשר לענייננו החשיבות הינה דמי השכירות בהיקף 30,000 ₪. ישנה חשיבות גם לתאריך, 22.8.19. הפנייה הינה לדור ההמשך, לבנים של רוקח וקזולה היינו לאבירם ומיכה שטיפלו בשם הוריהם במחלוקת. מר אדרי העלה על הכתב חילופי דברים בקשר לנכס. בהודעת דואר אלקטרוני מיום 22.8.19 בשעה 16:14, בסע' 4 נכתב: "דמי השכירות - הוסכם על דמי שכירות בסך 30,000 ₪ לחודש היינו 360,000 ₪ בשנה". על כך השיב אבירם, בהודעת דואר אלקטרוני מיום 22.8.19 בשעה 16:17, (שלוש דקות לאחר הודעת מר אדרי): "תודה איציק. צריך להעלות את זה בחוזה ולרוץ קדימה". המשיבים טוענים כי היתה הסכמה הנוגעת לדמי השכירות כפי שהם. המבקשים טוענים שאבירם לא היה מוסמך לתשובה שנתן. על כך משיבים המשיבים ומפנים, ליפוי כוח שהעניק רוקח לבנו אבירם, מיום 21.6.16, שם ישנה קביעה כי אבירם בשמו של רוקח, מוסמך לכל פעולה הקשורה לחברה. לפיכך מצאתי ממש בטענות המשיבים להתכחשות שאינה במקומה ואף להעדר התייחסות לאותן הסכמות. לא מצאתי ממש בטענת המבקשים המאוחרת, בסיכומים, כי מדובר במשא ומתן שלא היה מקום להביאו לבית המשפט.
סיכום ביניים
--- סוף עמוד 7 ---
19. כפי שטענו המבקשים, נושא דמי השכירות הפך להיות רלוונטי, בחודש 10/17. בחודש 4/18 יש התייחסות מטעם השמאי שמינה מומחה בית המשפט בתיק אחר, להיקף דמי השכירות של 30,000 ₪. באסיפה כללית מחודש 12/18, ישנה התייחסות לכך שלעתיד עוד תתקבל החלטה בקשר לדמי השכירות. מתנהל מו"מ בקשר לדמי השכירות ומובעת הסכמה מאת אבירם, המוסמך לפעול בשם אביו בקשר לחברה, הסכמה להיקף 30,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בחודש 8/19. לפיכך הדבר הבא שהיה צריך להיות, הינו חתימת הסכם. אין ראיה כי בתקופה האמורה, היתה מחלוקת בהיקף דמי השכירות. אם היתה מחלוקת, היה מצופה שבהעדר הסכמה, הנושא יחזור לאספה הכללית, וידון שם אולם לא הובאה ראיה למחלוקת. לראשונה, המבקשים העלו דרישה באמצעות ב"כ לסך של 610,000 ₪ בתוספת מע"מ במכתב מיום 17.6.20 ולקראת הגשת התביעה. המבקשים מעלים טענות כנגד דחיית דרישתם, אולם למה ציפו? אם היתה טענה הנוגעת לדמי השכירות, לכל הפחות, יכלו והיה עליהם חזור לאספה הכללית ולא "לדלג" עליה, בלי למצות האפשרויות, ולפנות לבית המשפט. זאת, בין היתר לאור ההסכמה שקיבלה ביטוי כהחלטה באספה הכללית שהנושא עוד ידון. מכאן הקושי שהעלו המשיבים, שמצאתי בו ממש, בתום הלב של המבקשים.
טענות המבקשים בקשר לניגוד האינטרסים והיות המשיבים בעלי ענין בחברת נהגי יבנה
20. נושא זה שהעלו המבקשים, לקושי שבקבלת החלטות בידי המשיבים, דורש עיון, לא מוצה כמו גם שלא נדרש לצורך קבלת ההחלטה בתובענה זו. באופן עקרוני, הנושא צריך בחינה שהרי החלטה אודות השכרת הנכס לבעלי עניין, דורשת התייחסות מיוחדת. הקושי העומד בפני המבקשים, הינו שנושא המשך השכרת הנכס, לא עמד לדיון עד כה באסיפה הכללית של החברה, למרות שלא היתה מניעה כי המבקשים יעלו זאת באספה הכללית. למבקשים יש פוטנציאל ממשי של השפעה על האספה הכללית, ולפחות האפשרות להעמיד נושאים על סדר יומה. יוער כי באספה הכללית שהפרוטוקול שלה צורף לתובענה, יו"ר האספה, אבירם, מונה בהסכמה לנהל את האספה. ההחלטה שהתקבלה היתה שהנושא עוד ידון לעתיד, ואין מניעה מצד המבקשים לבקש מהאספה הכללית לדון בשאלת המשך ההשכרה. אין עסקינן בכך שהאספה הכללית קיבלה החלטה חדשה, אודות ההשכרה, ולכן לא הורחב כאן, במנגנון קבלת ההחלטות בחברה, כפי שהעלו המבקשים.
21. לפיכך, יתכן שהמבקשים לעתיד, יעמידו כנושא לסדר היום, דרישה לפנייה לקבלת חוות דעת שמאית, בשאלה האם אכן, דמי השכירות המשולמים ריאליים או לחילופין, דרישה להפנות את שאלת דמי השכירות לשמאי מוסכם במסגרת האספה הכללית. אלא שלעת הזו, ההחלטה התקפה האחרונה של האספה הכללית, הינה שתתקבל, (לעתיד) החלטה, וכל עוד לא מוצו נושאים אלו במסגרת האספה הכללית, אין להניח מראש כי המשיבים יתנגדו לכל הצעת החלטה. לדברים יש להוסיף את מה שפורט לעיל במסגרת סיכום הביניים, ולפיו, לראשונה, ביום 17.6.20, כאשר ב"כ המבקשים פנה למשיבים, הועלתה לראשונה הטענה כי מדובר בדמי שכירות שאינם ריאליים וזאת למרות ההתנהלות שהיתה עד לאותו מועד, שבה ההתייחסות לדמי השכירות היתה אחרת.
עילות התביעה הנגזרת
--- סוף עמוד 8 ---
22. קושי נוסף בבקשה נוגע לעילות התביעה הנגזרת לגופן. ניתן להבין עילת תביעה שבה דורשים המבקשים כי מכאן ואילך תשלם חברת נהגי יבנה דמי שכירות ריאליים. ניתן להבין גם תביעה שמפנה את הדרישה לדמי שכירות ריאליים, לעבר, למרות הקושי שפורט לעיל. אלא שהתביעה הנגזרת מוסיפה שתי עילות תביעה מהותיות נוספות. האחת, מתייחסת לפינוי מידי מהנכס של השוכרת, חברת נהגי יבנה. השנייה מתייחסת לחלוקת דיבידנד בחברה.
23. בנוגע לחלוקת דיבידנד בחברה, קשה להשתכנע, כיצד טובת החברה, מתיישבת עם הסעד המבוקש בתביעה הנגזרת של חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה. זוהי אינה עילת תביעה המצדיקה הגשת תביעה בשם החברה. מדובר באופן מובהק בתביעה שלטובת בעלי המניות המבקשים.
24. בנוגע לפינוי חברת נהגי יבנה, שוכרת הנכס במשך עשרות שנים, קשה על פני הדברים להשתכנע כי זוהי טובת החברה. שוכרת הנכס כיום, יציבה הן כלכלית והן מבחינת אופק השכירות. נקודות אלו לא הובאו בחשבון בידי המבקשים. דרישה לפינוי ללא תנאי של החברה השוכרת בנכס, הינה באופן מובהק, כזו שאינה לטובת החברה. בוודאי לא בשלב שלפני הדיון האם משולמים שמחי שכירות ריאליים, בהינתן שוכר יציב כמו נהגי יבנה. על פני הדברים, אם יש עילת תביעה ריאלית, הינה הדרישה כי תיערך בחינה לבדיקת השווי האובייקטיבי של דמי השכירות, כאשר השאלה הינה מהם דמי השכירות הריאליים בשכירות מרצון ככול שיש (וכנראה יש) הצדקה להשכרת הנכס בשכירות שאינה קצרת מועד לשוכר יציב כלכלית. אף כאן, מצאתי ממש בטענות המשיבים כנגד דרישת המבקשים להגשת תביעה נגזרת והקושי לו טענו המשיבים בתום הלב של המבקשים.
25. סיכומם של דברים, לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ומהשיקולים שפורטו בפסק דין זה, לא שוכנעתי כי יש הצדקה לאישור התביעה הנגזרת כמבוקש בידי המבקשים.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים (1-2,5-6) ובשכ"ט בסך של 20,000 ₪.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ב, 19 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
יעקב פרסקי