דיון והכרעה
21. מהו "סירוב סביר" למתן שירותים בנקאיים מטעמים של איסור הלבנת הון כשהמסורב הוא מתחרה עסקי של הבנק המסרב בכלל, וכשהמתחרה הינה חברת פינטק, כבענייננו, בפרט?
שאלה זו הצריכה מענה היא שאלה כבדת משקל ורבת משמעות, ולמענה לשאלה השלכות רחבות וארוכות טווח.
נכון היה לו גורם ממשלתי או הרגולטור, הם שהיו יוצקים תוכן למונח "סביר" בנסיבות ענייננו, אלא שכפי שעולה מעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהתייצב לדיון - מדינת ישראל, לפי התרשמותי, טרם הכריעה בשאלת האסדרה ועד שתכריע, אם בכלל, הפקידה את "תפקיד שומר הסף" בידי הבנקים.
אין לי אלא לומר כי למעשה, הוסמכו הבנקים להיות המפקחים על מתחריהם, ובמילים אחרות, ההסדר הרגולטורי הנוכחי מאפשר "לחתול לשמור על השמנת" על כל הבעייתיות הנובעת מכך. מצב שבו בנק, הפועל משיקולי רווח, ימונה להיות המפקח על מתחריו הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת ולטעמי בלתי נסבל, בלי קשר לתוכן דרישותיו מחברות הפינטק להן הוא נותן שירותיו.
22. הדברים נכונים שבעתיים אם גם נביא בחשבון את העובדה שבענייננו, מבחינת קלירשיפט בעליה ועובדיה, עומדים על הפרק לא רק שיקולים כלכליים גרידא, אלא זכויות מהותיות, קרי, חופש העיסוק והתחרות הכלכלית.
חשבון בנק בימנו הוא מצרך בסיסי של ממש, בודאי בעולם העסקי, ולא ניתן לקיים בלעדיו פעילות עסקית מינימלית. שלילת נגישות מחברת פינטק לשירותים בנקאיים כמוה כהפסקת פעולתם דה-פקטו. כך למשל הוא ענייננו בו העיסוק העיקרי של קלירשיפט הוא בהמרת מטבע בהתבסס על שירותים בנקאיים, הרי שבהיעדר גישה לשירות בנקאי אמין ואיכותי, דרכה המסחרית של קלירשיפט נפגעת באופן מהותי עד כדי הפסקת פעילותה.
הצרת חופש הפעולה של חברות פינטק באמצעות מניעת גישתן לשירותים בנקאיים יכול לעלות עד כדי פגיעה בחופש העיסוק וחופש התחרות:
"התחרות החופשית היא אבן יסוד בכל שיטת משטר דמוקרטי, בהיותה סממן בולט של חירות הפרט להגשמת האוטונומיה שלו. בהגשמת התחרות החופשית ובשמירה עליה יש משום ביזור מוקדי ההכרעה החברתיים ומניעת ריכוז-יתר של כוח בידי השלטון או בידי מונופולים פרטיים. היו שראו בשמירה על התחרות החופשית כמנגנון הכרעה דמוקרטי בקבלת החלטות חברתיות בתחום הכלכלי, כאשר שמירת כוחו של הצרכן להכריע בין אלטרנטיבות כלכליות מקנה לו, למעשה, כוח להשפיע ולהכריע גם בהכרעות כלכליות כלליות של החברה... ההגנה על התחרות החופשית עומדת גם ביסוד ההגנה על זכויות יסוד אחרות. כך, לדוגמה, אין לנתק בין חופש התחרות לבין חופש העיסוק... קיומו של מונופולין או היעדר זכות שווה לעסוק, פוגעת בחופש העיסוק"
(ע"א 2247/95 הממונה על ההגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ פ"ד נב(כ) 213, פסקה 17 (1998)).