בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה"פ 32389-02-17 קלירשיפט (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט
המבקשת קלירשיפט (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איתי ברכה ואח'
נגד
המשיב בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נועם בר דוד ו/או הדר וייס
סלומון, ליפשיץ ושות' משרד עורכי דין
פסק דין
היחסים בין בנק לבין חברת פינטק הם העומדים במרכז התובענה דנא, וליתר דיוק השאלה מתי סירוב בנק לבקשת חברת פינטק לנהל חשבון ייחשב "סירוב סביר" שאין בו כדי להפר את החובה החלה על הבנקים לתת שירותים בהתאם להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק שירות ללקוח").
את התובענה דנא הגישה חברת קלירשיפט ישראל בע"מ (להלן: "קלירשיפט") נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי" או "הבנק") בטענה כי הבנק אינו מעוניין להמשיך ולתת לה שירותים לניהול החשבונות אצלו ולמעשה מעוניין להגביל/ לסגור את חשבון הבנק של קלירשיפט, באופן הגורם לה נזק כלכלי בלתי הפיך.
הצורך בהכרעה שיפוטית בהליך זה נובע, בין השאר, "מסטטוס האסדרה" הנוכחי בתחום תעשיית הפינטק המתפתחת ומאי הוודאות המאפיינת את ההתפתחות הטכנולוגית-כלכלית-משפטית בתחום זה. התרשמתי כי מאחר שתעשיית הפינטק בארץ היא תעשיה צעירה, טרם מצא המאסדר את הדרך לפקח על התחום המתפתח הזה ויש להתוות את שיקול דעת המערכת הבנקאית בהתנהלותה מול חברות הפינטק, כך שעד שיתמלא החלל הרגולטורי בנושא הפינטק, יוכלו השחקנים הרלוונטיים בשוק לפעול ולהתפתח באופו שלא יסייע להרדמתם. באלה עוסק פסק הדין.
הרקע להליך וטענות הצדדים
1. קלירשיפט היא חברת פינטק העוסקת בהמרות מטבע. קלירשיפט פועלת בשיטת קיזוז לפיה היא מחזיקה בחשבון בנק בישראל ובחשבון בנק בארצות הברית, ומאפשרת ללקוחות ישראליים להעביר שקלים מישראל למוטב בארצות הברית שם יקבל את סכום הכסף המועבר בדולרים. בכתבי הטענות מתארת קלירשיפט כיצד פועלת שיטת הקיזוז. לדבריה מפקיד הלקוח בישראל בחשבון הבנק של קלירשיפט סכום כסף בשקלים וביום שנקבע להעברת הכסף, מועברים דולרים לפי שער המרה מחשבון הבנק של קלירשיפט בארצות הברית למוטב שם. כך למעשה מספקת קלירשיפט שירות המתחרה בבנק לאומי שכן היא מציעה שירות המרת מטבע במחיר אטרקטיבי ובעמלה תפעולית נמוכה מזו של הבנק (סעיפים 37 ו-38 לסיכומי קלירשיפט).
2. כיום פועלת קלירשיפט באישור רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "רשות שוק ההון") ונמצאת בהליכים לקבלת רישיון למתן שירות בנכסים פיננסיים (להלן: "נש"פ"), בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: "חוק שירותים פיננסיים") (מכתב ממחלקת רישוי שירותים פיננסיים מיום ה-5.6.2018 שהוצג לשאלת בית המשפט בדיון ביום ה-31.9.2019). בטרם נחקק חוק שירותים פיננסיים החזיקה ברישיון נותן שירותי מטבע (להלן: "נש"מ") בהתאם להוראות סעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"). להשלמת התמונה, ההסדר שעוגן בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון בוטל מאז הוגשה המרצת הפתיחה והוחלף בהסדר הקבוע בסעיף 12 לחוק שירותים פיננסיים.