13. כפי שעולה מסיכומי קלירשיפט וכמתיישב עם התרשמתי לאורך ההליך שהתנהל בפני כי קילרשיפט מעוניינת שמערכת היחסים עם הבנק תהא תקינה והיא נכונה לשתף פעולה עם דרישותיו כמה שאפשר וככל שדרישות הבנק ניתנות ליישום והולמות את המציאות העסקית והכלכלית, ואת מהלך הפעילות התקין והשגרתי של קלירשיפט.
באופן כללי, קלירשיפט מדגישה שהיא עומדת בקשר עם הרשות למניעת הלבנת הון וכי אם בנק לאומי סבור שבחשבונה מתבצעת פעילות שלא כדין היה עליו לפנות לגורמים הרלוונטיים. בנוסף, קלירשיפט מדגישה את הנזק הכבד שיגרם לה אם בנק לאומי יסגור את חשבונה. לטענתה, לא זו בלבד שיגרם לה נזק בטווח הקצר בשל סגירת החשבון באמצעותו היא מנהלת את פעילותה בישראל, אלא שסגירת החשבון תיפגע במוניטין של קלירשיפט לזמן ארוך ועלול לפגוע ביכולתה העתידית לקבל את אמון המערכת הבנקאית בארץ ובעולם.
14. קלירשיפט גם טוענת שדרישות בנק לאומי נועדו למעשה לחסום תחרות בשוק המרות המטבע (סעיף 85 לסיכומיה) ואין לאפשר לבנק להחמיר את הוראות הרגולטור בעניין איסור הלבנת הון, וליתן פרשנות מחמירה והערכת יתר של סיכונים (סעיף 86 לסיכומי קלירשיפט).
15. מנגד, טוען בנק לאומי שהחובות המוטלים עליו מכוח חוק איסור הלבנת הון ומחקיקת המשנה שהותקנה, מחייבת אותו להעריך את הסיכון הנשקף מהפעילות העסקית של קלירשיפט. ומסקנתו היא כי פעילות קלירשיפט מעוררת חשד סביר להלבנת הון: "האם ניתן לכפות על הבנק חהעמיד על לשימוש המבקשת, כלקוחות הבנק, חשבון בנק, שהיא מצידה תעמיד לשימוש אינסוף צדדים שלישיים, אותם הבנק לא מכיר. לא זו אף זו, אלא שאינסוף "לקוחות המשנה" הללו יוכלו לבצע העברות כספים לחו"ל כאוות נפשם, ללא כל פיקוח חיצוני, בלא כל עין בוחנת, וכן להנות מגישה בלתי מוגבלת לדולרים מחו"ל שלא ניתן לברר מה מקורם" (עמוד 1 לסיכומי בנק לאומי).
16. לשיטת בנק לאומי, שורת הוראות דין מחייבות אותו שלא לאפשר את המצב שתואר, בפרט סעיף 24 להוראה 411 של המפקח על הבנקים: מנהל בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן: "הוראה 411") הקובע את הקריטריונים הרלוונטיים להערכת סיכון וכן סעיף 50(ב) להוראה 411 הקובע כי "יסוד סביר לחשש כי פעולה הקשורה להלבנת הון או מימון טרור" הוא בבחינת "סיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו".
17. החשש שציין הבנק אשר לפעילות קלירשיפט אינו ספציפי אלא נטען בכלליות, אך לטעמו מעוגן בהוראות הדין. בנק לאומי סבור כי פעילות קלירשיפט מגלמת סיכון רב בשני מישורים. האחד, העובדה שקלירשיפט מציעה את שירותיה לקהל לקוחות רחב מסכל את מאמצי הבנק למלא את חובת "הכר את הלקוח" המעוגנת, בין היתר, בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד- 2014 (להלן: "צו איסור הלבנת הון") והוראות פרק ד' להוראה 411. השני, הוא חוסר יכולת של הבנק לפקח ולנטר את פעילות קלירשיפט בארצות הברית, עת קלירשיפט אינה מנהלת את חשבונה בארצות הברית בבנק שהוא קורספונדנט של בנק לאומי בארצות הברית.