לאור כל האמור טוענים המערערים כי יש להורות על ביטול פסק דינה של המפקחת ולקבוע כי על כלל בעלי הדירות ובכלל כך על גם על המשיבים לשאת בהוצאות מכפילי החנייה בבית המשותף.
8. המשיבים מצדו השני של המתרס, טוענים כי לא נפלה כל שגגה בפסק דינה של המפקחת, המבוסס, בין היתר, על קביעות עובדתיות הנובעות מהתרשמותה הישירה של המפקחת מהראיות והעדויות כפי שנשמעו בפניה ואין כל מקום להתערב בו.
ביתר פירוט פותחים המשיבים וטוענים כי המערערים מנסים להטעות את בית המשפט בכך שהם מנסים להפריד, באופן מלאכותי, בין מכפילי החניה לבין החניות עצמן ולעורר את הרושם המוטעה כאילו מדובר במתקן אחד. זאת שעה שבפועל מדובר ב-7 מכפילים הכוללים 14 חניות שכל אחת מהן הוצמדה לדירה אחת והיא יכולה לשמש רק את אותה הדירה אליה היא הוצמדה - כך על פי הסכמי המכר, כך על פי דין , וכך גם נלמד מעדותה של עורכת הדין של הקבלן – שי - בדיון מיום 03.12.19.
נוסף על כך נטען כי ניסיון המערערים להשוות בין מכפילי החניה למתקנים אחרים בבית המשותף כדוגמת מעלית, דינו להיכשל. זאת מאחר והשימוש בחניה על גבי המכפיל המסורה באופן בלעדי לבעליה – המערערים ושימוש כאמור נאסר על המשיבים. שעה שבאשר למעלית - אמנם כלל בעלי הדירות, לרבות אלו המתגוררים בקומות התחתונות נושאים בהוצאותיה הגם שאינם עושים בה שימוש ואולם, בהבדל ממכפילי החנייה, לא נאסר עליהם לעשות בה שימוש והם רשאים לעשות בה שימוש ככל שיחפצו. נוסף על כך מפנים המשיבים להבדל מהותי בין מעלית – אשר בהתאם להוראות חוק המקרקעין לא ניתן לגרוע מהרכוש המשותף ולהצמיד לדירה - לבין מכפילי החנייה אשר לגביהם אין הוראה כאמור.
המשיבים טוענים כי יש לדחות את טענת המערערים ובהתאם לה שגתה המפקחת משקבעה שמכפילי החניה אינם חלק מהרכוש המשותף. זאת הואיל ולגישת המשיבים, טענה זו עומדת בסתירה למכלול סעיפי הסכמי המכר והמפרט. אשר לכך מפנים המשיבים לסעיף 7.3 להסכם הקובע כי הקבלן רשאי שלא לכלול ברכוש המשותף שטחים ומתקנים המשמשים בלעדית יחידה בבניין, וכן, קובע כי שטחי החניה לא יכללו ברכוש המשותף. נוסף על כך, מפנים המשיבים לכך שבהגדרת הסכמי המכר מוגדרת דירה כ"הדירה ומקום החניה" ולטענתם מכך נלמד כי מכפיל החניה מהווה חלק בלתי נפרד מדירה וככזה הוא יכול לשמש רק את הדירה אליה הוא מוצמד. עוד מפנים המשיבים לסעיף 6 למפרט שכותרתו "פירוט שטחים נוספים המוצמדים לדירה או משמשים את הדירה באופן בלעדי", שם קיימת התייחסות לחניה (רגילה או במכפיל) וכן, להוראת סעיף 7.2 הקובע כי לחניה יוצמד מקום החנייה המצוין בנספח א' כשבנספח האמור צוין ושורטט מקום החניה של כל דירה לרבות מכפילי החניה. עוד מצביעים המשיבים על כך שבהוראת סעיף 7 להסכמי המכר, במסגרתה מפורטות המערכות המשותפות בבית המשותף לא נכללים מכפילי החניה. עוד מפנים המשיבים לסעיף 9.4 למפרט הקובע בין השאר "כי בחישוב חלקה של כל דירה בבית ברכוש המשותף לא יילקחו בחשבון השטחים הצמודים לדירה (כהגדרתם במפרט זה פרק א' סעיף 6 ) וכן לסעיף 6 הקובע באשר לחניות (מקורה או על גבי מכפיל חניה) שהן מוצמדות לדירה ומשמשות אותה באופן בלעדי.
נטען כי חיזוק לפרשנות המשיבים באשר לקביעות הוראות הסכמי המכר, ניתן למצוא בעדות עורכת הדין מטעם הקבלן אשר אישרה גם היא בחקירתה, כי השימוש בכל אחת מהחניות בבניין לרבות על גבי מכפילי החניה, הוא פרטי ובלעדי ושייך רק לדירה אליה הוצמדה החניה.