--- סוף עמוד 38 ---
לסגנון בו בחרו המערערים לא היה מקום בין כותלי בית המשפט (והשוו: תקנה 32 לתקסד"א החדשות המורה כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח"), ואף לא מחוצה להם, ובוודאי שאין הוא תורם להגנה על האינטרסים של חברי הקבוצה ולקידום טובתם.
62. ויובהר, על כל אחד מהפגמים שתוארו לעיל ניתן היה (אולי) להבליג, ולמצער להסתפק בתגובה מתונה יותר מאשר שלילת האפשרות שהמערערים ישמשו כבאי הכוח המייצגים. ואולם, הצטברותם של הפגמים המקצועיים וההתנהלותיים, שהאמור לעיל הוא רק המחשה שלהם, אינו מאפשר להשתכנע כי החלטת בית המשפט קמא, לפיה אין יסוד סביר להניח כי המערערים ייצגו את עניין הקבוצה באופן הולם ובתום לב, היא החלטה שגויה, שעל ערכאת הערעור להתערב בה. דוק, מעת שנמצא כי המערערים אינם מתאימים לשמש כבאי כוח מייצגים נוכח התנהלותם הדיונית, לא הייתה בהשארתם בתפקיד – בין אם בהשארת עורכת הדין חלפון בלבד; בין אם בהוספת בא כוח מייצג; ובין אם בהחלפת עו"ד חלפון כתובע מייצג – כדי לרפא את הפגמים האמורים.
63. קיצורו של דבר, התנהלות המערערים במסגרת הליכי האישור, ובמסגרת הליכים נוספים בקשר לתובענה דנן, מבסס את החלטת בית המשפט קמא שלא לאשר את המערערים כבאי הכוח המייצגים. לכך מצטרף גם את הטעם העקרוני, לפיו אין עו"ד חלפון יכול לשמש "בשניים" – הן כבא כוח מייצג והן כתובע מייצג.
64. עד כאן, ביחס לטענות שהעלו המערערים כנגד רכיב החלטת האישור המורה על החלפתם כבאי כוח מייצגים. מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מהמציאות שמאז ההחלטה האמורה התקדמו ההליכים בתובענה הייצוגית, ואין היא מצויה במקום בו עמדה בשעתו: במקום המערערים מונו באי כוח מייצגים אחרים (עוה"ד גרשט ונאור); בין הצדדים נוהלו הליכי גישור ממושכים ומקיפים; הליכים אלה הניבו הסדר פשרה, אשר בית המשפט קמא מצא לנכון לאשרו. בנסיבות אלה, ספק בעייני אם אין לומר כי החלפת המערערים היא בגדר "מעשה עשוי", אשר טובת הקבוצה מונעת את ביטולו, וזאת בין אם היה מוצדק בשעתו ובין אם לאו. ודוק, לא ניתן להלין על המערערים על כך שקפאו על השמרים (הפוך מכך), ואולם אם טובת הקבוצה אינה מצדיקה כיום את ביטול ההחלטה, דומני כי היה מקום להותיר אותה על כנה אף אם לא הייתה נכונה בעת
--- סוף עמוד 39 ---
שניתנה. אפס, משנמצא כי גם לגופה לא נפל פגם בהחלטה להורות על החלפת המערערים כבאי כוח מייצגים, פטורים אנו מלעסוק בשאלה זו.